הוצאה: הכורסא
תרגום:
שנה: 2018
247 עמודים
בעיני הספר הזה הוא משל לחיים של כולנו – כולנו מפחדים להזדקן וחולמים להישאר צעירים לנצח. קשה לנו מאוד להשלים עם העובדה שיום אחד כבר לא נהיה פה…
נפוליאון בגיל 85 מחליט להתגרש מאשתו ג'וזפין ולהתחיל פרק חדש בחייו. הוא מגייס את נכדו לאונר המכונה על ידו קוקו להיות עוזרו האישי ויחד הם רוקמים תכניות ומזימות ומתענגים על סיפורי גבורתו של נפוליאון שהיה בעברו מתאגרף, ואפילו נלחם בגיבור העל רוקי.
המטרה העיקרית של נפוליאון היא לא לתת לבנו "לכלוא אותו במחנה ריכוז" , כלומר בבית אבות…
היחסים של נפוליאון עם בנו מורכבים – הבן מרגיש כי מעולם לא הצליח לשמח את אביו ומכונה על ידו – חילזון רכיכה. וכך מוצא עצמו לאונר הרבה פעמים נאלץ לתמרן בין אביו לסבו.
נפוליאון מסרב להכיר בגילו ובטוח כי צפויים לו חיי נצח, הס מלקרוא לו סבא, ומי שרק יעז לקרוא לו זקן כבר יזכה למנה הגונה. יש לו פחד לא מוסבר ממונים ולכן בהיותו נהג מונית פשוט שבר את המונה במונית שלו, ואם היה תלוי בו היה עוצר את הזמן כך שלא יתקדם לקראת הלא נודע…
הספר מסופר מנקודת מבטו של הנכד לאונר. הוא מתאר מסע לארץ הזקנה הלא רצויה, בצורה מקסימה ומרגשת. ועל אף שנפוליאון בטוח שלו זה לא יקרה, החיים מחליטים אחרת..
אי אפשר שלא להתאהב בספר המתוק והמרגש הזה, הוא קליל, מצחיק ושובה לב, סיימתי אותו ביום אחד..
ממליצה בחום לקרוא אותו ולהתחבר למסע חייו של אדם הבטוח שהוא בן אלמוות, בישורת האחרונה שלו..
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה