חפש בבלוג זה

יום שישי, 5 בדצמבר 2025

בנות השמש / מולי פיינדר


הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: צילה אלעזר
שנה: 2025
351 עמודים 

בשנת 1967 בטי קיי עוזבת את כפר הולדתה הקטן, שם מצופה לה עתיד של חוואית, וכנגד רצון הוריה היא מחליטה ללכת וללמוד סיעוד.

בבית הספר לסיעוד משבצים לה כשותפה לחדר את קיטי - בחורה יפה, מלאת אנרגיה וגם קצת מעוררת פרובקציות, אחת כזאת שהלימודים פחות מעניינים אותה, והם בשבילה הדרך אבל לא המטרה. בטי קיי מאוכזבת מה"שידוך" הזה, אבל מוכנה לספוג הכל למען המטרה.

עם הזמן ולמרות השוני, נרקמת בין השתיים חברות עמוקה. אך בסוף השנה הראשונה ללימודים טרגדיה וחלומות שונים מפרידים אותן אחת מהשניה.
אבל החברות הזאת נשארת לאורך שנים, חברות כזאת שחוצה חיים - חברות שזורת אהבות, חלומות, נישואין וטרגדיות.

בשנת 2019 שתי אחיות שהקשר ביניהן התרחק במהלך השנים, נפגשות בלווית אימן. בלוויה מופיעה באופן מפתיע כוכבת קולנוע מפורסמת. הן מנסות להבין מה הקשר של הכוכבת הגדולה לאמא שלהן, וככה הן מגלות הרבה סודות משפחתיים, שעתידים להשפיע עליהן.

כשקראתי את הספר הזה הרגשתי שהוא מעין מיקס של מגוון ספרים שכבר קראתי, היתה לי תחושה של משהו מוכר. אבל בכל זאת הספר מביא גם נושאים מעניינים כמו - חיי הזוהר (הלא תמיד זוהרים) של הוליווד, מלחמת ויטנאם (לא רבות מסופר אודותיה), וחייה של אחות בבית החולים.

מדובר בספר התבגרות שמביא סיפור על חברות אמיצה, שמתפתחת משוני גדול והופכת לקשר חזק ואמיץ. סיפור על שתי נשים חזקות שלכל אחת רקע לא פשוט ושתיהן רוצות להגשים חלומות, כל אחת בדרכה. כל פעם שמישהי במשבר השניה נמצאת שם בשבילה.

באופן אישי אני אוהבת לקרוא ספרים על חברויות, במיוחד כאלה ששורדות שנים, חברות שחולקת יחד קושי, כאב, שמחה, טרגדיה ואהבה, ולכן נהניתי גם מהספר הזה.

בשורה אחת: "הכול נהיה קצת יותר קל לאחר שמישהו עשה את הצעד הראשון." (עמוד 40)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀




הנבחרים / ליין פארגו


הוצאה: אהבות ; כנרת, זמורה, דביר
תרגום: נעה שביט
שנה: 2025
477 עמודים

קטרינה שואו גדלה בבית הרוס - הוריה מתו ואחיה היה רוב הזמן שיכור, אבל שני דברים היו בטוחים בחייה - החברות שלה עם הית' רושה, ילד שהגיע ממשפחת אומנה והפך לבן בית אצלם, והאהבה שלה להחלקה על הקרח.

מאז שהיתה ילדה קתרינה העריצה את שילה לין, שהיתה מחליקה אולימפית שזכתה במדליות, וחלמה להיות כמוה.

בלי גב מאחוריה ובלי אמצעים כלכליים קתרינה מחליטה לעשות הכל כדי להגשים את החלום. על ידי אימונים קשים ואינטנסיביים היא והית' הופכים לזוג מחליקים בלתי מנוצח. הם מביאים איתם לקרח את הרגש, ואת הסגנון הייחודי שלהם.

הית' וקתרינה אוהבים אחד את השניה באובססיה, זאת אהבה שהיא גם רומנטית וגם העוגן המשפחתי שלהם, כי אין להם למעשה אף אחד אחר. 

היחסים המיוחדים שלהם מובילים אותם אמנם לנצחונות אבל הם גם מביאים איתם המון כאב שמוביל גם לעיתים לאכזבות.

הספר נכתב במלואות 10 שנים להופעתם האחרונה של קתרינה והית',  קתרינה מספרת את הסיפור שלה, ובין לבין הספר משלב ראיונות עם אנשים נוספים שהכירו את הזוג המיוחד הזה.

אם תשאלו אותי האם אני ממצלימה על הספר הזה, לא תהיה לי תשובה חד משמעית.
הוא ספר מרתק מאוד, הוא מביא סיפור פורץ דרך ומלא אומץ ותושיה של שני אנשים שבאים כמעט חסרי כל ובכל זאת לא מוותרים על החלומות. 
כשמתחילים לקרוא אותו, קשה להניח אותו מהיד, אבל מנגד היחסים האובססיבים של הית' וקטרינה, האהבה הסבוכה, הטלטלות הרגשיות בספר הם לא פשוטים לקריאה. 
ככה שאני משאירה לגמרי את ההחלטה בידיכם.

בשורה אחת: "תמיד יש מקום לשיפור. אבל אל תתני לזה למנוע ממך להתנהג כמו אלופה. אם את לא תאמיני שאת הכי טובה, אף אחד אחר לא יאמין..." (עמוד 54)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


בראנץ ראשון במנהטן / אסף אור שנהב


הוצאה: עצמית
שנה: 2024
343 עמודים

גל הוא מנהלת משמרת בבית קפה בתל אביב. הוא חולם לעבור למנהטן ולעבוד במסעדת היוקרה של השף פרנקלין ברן, אותו הוא מעריץ.
עם הרבה תעוזה ואומץ הוא מחליט לארוז את עצמו ואת בן זוגו ולנסוע להגשים את החלום!

כשגל מגיע לשם, משחק לו המזל והוא הופך למתלמד במסעדה הזאת והוא מיועד להיות אחד מצוות המנהלים שלה. אבל אז הוא מגלה שיש חלום ויש מציאות.
החיים מאחורי הקלעים של המסעדה לא ממש ורודים ונוצצים, וגם פרנקלין בעצמו מתגלה כטיפוס שונה לגמרי ממה שהוא מצטייר בתקשורת ובעולם.

רצף של אירועים וטעויות גורמים לו לאומללות גדולה, וגל מרגיש שהחלום שלו הולך ומתמסמס, ושאולי מנהטן כבר לא כ"כ נחמדה אליו....

הספר מוגדר כקומדיה, אבל באופן אישי לא מצאתי את עצמי צוחקת ממנו (אולי רק פעם אחת), ולכן הייתי מגדירה אותו דוקא כדרמה קלילה וקולינרית.
אני מודה שבהתחלה היו לי מחשבות לנטוש, תהיתי מה כבר יכול להיות מעניין בספר על מסעדה?! אבל הבטחתי לאסף ששלח לי את הספר לסקירה, ומילה זו מילה :)
והאמת, הספר הפתיע אותי לטובה, הוא כתוב בשפה זורמת, הוא חמוד וקליל, וגם כשנראה "שמה כבר יכול לקרות עוד"? מסתבר שיכולים לקרות הרבה דברים, ולא מעט הפתעות.

אז בהחלט שווה לקרוא ולפרגן לספר ישראלי!
מצד שני, קצת פרגון למדינה שלנו גם לא יזיק, ולא רק לאמריקה :)

בשורה אחת: "לא כל הנוצץ זהב.".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀