תרגום: עדינה קפלן
שנה: 2024
335 עמודים
מקס הוא אדריכל יהודי צעיר ובטינה היא ציירת מוכשרת ממוצא גרמני, השניים נפגשים בשנת 1929 ומתאהבים אחד בשניה. הם עוברים יחד לגור בברלין כדי להתפתח ולהתפרסם כל אחר בתחומו.
הבעיות מתחילות כשהמשטר הנאצי האכזרי עולה לשלטון. השתלשלות של כל מיני מקרים מובילה לכך שמקס נעצר ונשלח למחנה הריכוז דכאו. למזלו, בעקבות כישרונו האומנותי הוא מגיע לעבוד בבית חרושת לפורצלן.
בטינה מנסה לאתר את אהובה שנעלם לה, והיא רוצה לעשות הכל כדי להציל אותו ולעזור לו, ובסופו של דבר לגרום לאיחוד שלהם מחדש.
לסירוגין, מסופר סיפורה של קלרה , ביתה של בטינה, שבשנת 1993 מחליטה לנסות לאתר מי הוא אביה, ומה הסוד שאימה שמרה כל השנים.
זהו רומן היסטורי מרגש המתרחש ברובו בתקופת השואה, על אהבה בלתי אפשרית בין יהודי לגרמניה כנגד כל הסיכויים.
למקס ובטינה יש אהבה חזקה, שניהם צעירים, עם נפש של אומן שחולמים להצליח ולהתפרסם, אך המציאות האכזרית כופה עליהם ניתוק וצער רב.
עצוב לקרוא עד כמה השלטון הנאצי היה אכזרי והטיל את אימתו על כל האזרחים, ולא רק יהודים (כמובן שביהודים הוא גם התעלל פיזית ונפשית). אנשים נאלצו לקבל החלטות קשות (לעיתים בניגוד לרצונם) כדי להגן על עצמם.
מחנה הריכוז דכאו היה מחנה נוראי, בדומה למחנות האחרים שהוקמו באותה התקופה. למקס היה הרבה מזל בכך שקיבל עבודה יחסית קלה בבית החרושת, עבודה שהוא גם הצליח קצת ליהנות ממנה.
לסיכום, מדובר בעוד ספר מעניין שמלמד על עוד פרק היסטורי שלא הכרתי בתקופת השואה. ספר שיש בו אהבה ענקית אבל גם הרבה כאב וצער.
רומנים היסטוריים מהסוג הזה הם אלה שאני מעדיפה לקרוא ולכן נהניתי ממנו.
בשורה אחת: "בסופו של דבר כל מה שאנחנו מותירים מאחורינו הוא אמנות ואהבה." (עמוד 323).
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה