הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: כנרת היגיניס-דוידי
שנה: 2024
361 עמודים
אלייזה נישאה לרוזן סאמרסט, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה, אהבה לא היתה שם, אבל זה לא עניין אף אחד. עשר שנות נישואין לבעל קפדן ונוקשה עוברות על אלייזה עד שהיא מתאלמנת, מקבלת תואר אצולה ומגלה עד כמה היא עשירה.
עשירה מאוד אפילו, אבל עם סעיף מגביל בצוואה.
אלייזה מחליטה שהיא רוצה לעזוב את אחוזת הרוזן ולעבור לגור בבאת' יחד עם בת דודתה הרווקה, הרחק מעינם הפקוחה של כל מכריה, משפחתה ומשפחתו של בעלה.
היא רוצה להשקיע את מלוא זמנה ומרצה בציור, הנאה ובילויים, כמובן בגבול המותר כל עוד היא לובשת את בגדי האלמנה השחורים...
אך מסתבר שגם מבאת' השמועות אודותיה מגיעות עד לאחיינו של בעלה, שחיזר אחריה לפני שנים, וכשאיום הצוואה מרחף מעליה היא מבינה שלחופש יש מחיר.
סה"כ מדובר ברומן תקופתי קיטשי, רומנטי וחמוד על אנגליה והמעמד העליון עם החוקים והגינונים הנוקשים שלו (מסתבר שלא היה קל להיות רוזנת, אצילה או בכלל עשירה, ובעיקר לא קל היה להיות אישה...).
כל התנהגות נבחנת בקפידה והופכת נושא לדיון בקרב בני האצולה והברנז'ה, ואבוי למי שיחרוג מהנורמות, כי אז עלול לצאת לו שם כ"כ רע, שאיש לא ירצה בחברתו...
ובכלל אם אתה לא עשיר אז אוטומטית אין לך מעמד, ואתה לא נחשב.
לאורך הספר אלייזה, שהיא דמות מקסימה בעיני, מנסה להנות, אחרי נישואין שנכפו עליה ושסופסוף השתחררה מעולם, ואנחנו הקוראים עסוקים בניחושים לדעת מה היא תעשה בסוף...
אז אמנם מדובר בספר חמוד, אבל לעומת הספר הראשון - "המדריך לעלמה רודפת הממון", הוא קצת פחות מוצלח, ולכן קצת התבאסתי.
בשורה אחת: "יד מכוונת היא ביטוי רך כל כך, אבל היא ידעה על בשרה כמה עיקשת יכולה להיות אותה יד, כמה קשה להזיזה מעמדתה הנחושה." ( עמוד 123)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה