הוצאה: כנרת זמורה דביר
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2021
239 עמודים
לג'ודי יש בן מתבגר שבקושי מתקשר איתה, שלא לדבר על להתקרב אליה כמו שהיה פעם...
הקריירה שלה בדעיכה, אחרי שספר ילדים שכתבה הפך לרב מכר ואפילו לסדרה, ומאז היא לא הצליחה לשחזר את ההצלחה.
הנישואים שלה מקרטעים, היא ובעלה רוצים להיפרד אבל אין להם מספיק כסף בשביל זה..
באחד הימים כשהיא עושה סדר, היא מוצאת מנשא לתינוק, שקיבלה כאשר בנה נולד, והיא מעולם לא השתמשה בו, היא בוחנת אותו מכל הכיוונים, מזילה דמעות על העבר שלא יחזור, ואז מחליטה שאם אין לה תינוק אז לפחות יש לה כלבה.
מאותו יום היא מתמכרת לתחושה של הכלבה תלויה עליה במנשא, היא מסתובבת איתה במשך שעות, ומרגישה שמשהו במגע הצמוד הזה מרגיע אותה ואולי אפילו מרפא, גם אם מסביבה מרימים גבה.
סיפורה של ג'ודי הוא סיפור שכיח של אם שילדיה בגרו, נישואיה מדשדשים, והיא מנסה להתרפק על העבר. היא מוצאת נחמה בחום גופה של הכלבה, בדופק הצמוד לליבה - זה מרגיע אותה ואת חרדותיה על אף שאיש לא מצליח להבין זאת.
הספר מעלה לכל אורכו נקודות מעניינות לחשיבה על ההורות, על הזוגיות, וגם אם יש לעיתים התנהגויות תמוהות של ג'ודי בספר קל לחבב אותה ולעיתים גם להזדהות איתה.
הספר כתוב בשפה קלילה, יש בו קטעים משעשעים והוא חמוד גם אם לעיתים קצת נוירוטי.
בשורה אחת: הכלב הוא חברו הטוב של האדם
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה