הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עדינה קפלן
שנה: 2020
487 עמודים
כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה היה לי מאוד קשה להמשיך, ההתחלה כל כך מזעזעת שהרגשתי צורך לקחת פסק זמן ממנו, אבל ידעתי בוודאות שאחזור אליו.
אז כמובן שחזרתי, וכשחזרתי כבר לא הצלחתי להפסיק.
אירוע קשה ואכזרי פוקד את משפחתה של לידיה המתגוררת בעיר אפוקלפו שבמקסיקו.
לידיה מבינה כי עליה ועל בנה לוקה בן השמונה מרחפת אימת המוות.
מאותו הרגע לידיה לוקחת את לוקה ומבינה כי עליהם לנוס על נפשם, בכדי שגורלם לא יהיה זהה.
לידיה דוחסת ברגע מספר דברים חיוניים לתוך תרמיל ובורחת.
כך מתחיל מסע ההישרדות המצמרר של שניהם.
לידיה מבינה שהכל מכוון נגדה, ולכן כל אדם שרק חולף לידם הוא רוצח פוטנציאלי ואי אפשר לתת אמון באיש.
מסע הבריחה רצוף מכשולים, קשיים והרבה כאב, כשהחלום הוא לצאת מגבולות מקסיקו לכיוון ארצות הברית.
לא יצא לי לקרוא ספרים העוסקים במקסיקו ובמדיניות השולטת שבה.
בספר נחשפתי לעולם הקרטלים המטילים את אימתם על הציבור. האכזריות שולטת והחזק מנצח!
רבים מטובי התושבים מוצאים עצמם חיים בפחד קיומי, חלקם בוחרים לברוח ולהפוך מהגרים, כשגם עולמם של המהגרים מורכב ומסוכן.
לידיה היא אמא לביאה, היא מגוננת על בנה בכל מחיר! ולוקה שבה את ליבי בהתנהגות שלו, בחוכמתו, בבגרותו וברגישותו, הוא חווה טראומה ויוצא לדרך לא מוכרת תוך הבנה ושיתוף פעולה טוטאלי גם כשהוא רועד מפחד.
הספר קשה לקריאה ומלא בטלטלות רגשיות, המסע של לידיה ולוקה רצוף מכשולים וסכנות , כשלעיתים הם נאלצים להיכנס לתוך הסכנה בעיניים פקוחות ולב רועד, מחוסר ברירה.
על אף הקושי הרגשי בקריאת הספר לא הצלחתי להפסיק אותו - הייתי מרותקת, עצרתי נשימה, נשכתי שפתיים והזלתי דמעות, הרצון לדעת מה חוו בדרך ומה עלה בגורלם סיקרן וריתק אותי.
בעיני זהו ספר שחלה עליו חובת קריאה, וכשסיימתי לקרוא חשבתי לעצמי שחייבים להפוך אותו לסרט.
בשורה אחת: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" (ניטשה)
בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀
חוי יקרה,את מדהימה אותי כל פעם מחדש באופן בו את מעבירה את תחושותייך אל הדף.פשוט תודה.
השבמחקתודה רבה אסנת!
מחק