הוצאה: תשע נשמות
תרגום: רותם עטר
שנה: 2018
219 עמודים
במסגרת ההטבה בקבוצת הפייסבוק של פרלמנט הספרים בחרתי להאזין באפליקציה של icast לספר הזה. שמעתי עליו הרבה המלצות (במיוחד מחברתי לסוקרות נועה הולצר) והחלטתי לשלב האזנה וקריאה.
הספר מספר את סיפורה של מרי בת ה-15. מרי היא אחת מארבע בנות, היא נולדה עם רגל פגומה ושיער בצבע החלב.
במשק בו היא מתגוררת כולם עובדים עבודות פיזיות – חולבים את הפרות, מגדלים חזירים ותרנגולים, זורעים וקוצרים. אין פינוקים ואין מותרות. מי שאין לו יכולות פיזיות לעבוד – הוא למעשה מיותר, והיחס כלפיו בהתאם.
מובן אם כך כי לאבות יש העדפה מובהקת לבנים, שהם בעלי כח פיזי רב יותר. במשפחה של מרי יש רק בנות, אביה הממורמר לא חושך את שבטו ומכה את בנותיו מתי שרק מתאפשר לו.
באחד הימים, ללא הכנה מוקדמת, אביה של מרי מיידע אותה כי עליה לעזוב את הבית, לעבור לגור בבית הכומר ואשתו ושם לעזור במשק הבית, את הכסף בתמורה לעבודתה יקבל אביה.
קשה למרי להסתגל לחייה החדשים, היא חרוצה ורגילה לעבוד מצאת החמה ועד החשיכה ופתאום אין לה מספיק משימות לבצע, והיא מוצאת עצמה משתעממת. בלשונה החדה והישירה היא עונה לכולם, לעתים בחוצפה, אך אף על פי כן היא מוצאת חן בעיני יושבי הבית.
כשהכומר מציע ללמד אותה לקרוא, מרי שמחה ומיד נרתמת ולומדת בחריצות, היא קולטת את אמנות הקריאה והכתיבה מהר מאוד, אך לצערה העניינים מסתבכים.
הספר מסופר מנקודת המבט של מרי ועל כן השפה שלו אינה גבוהה והיא מלאת שגיאות – שפה של ילדה, ילדה בוגרת וחכמה שמיטיבה להבין את העולם ואת חוקיו. בתחילה היה לי קצת קשה להסתגל לשפה העילגת, במיוחד כששמעתי את הספר, אך כאשר מתרגלים, מרי שובה בקסמיה את הקורא ואת כל הסובבים אותה.
מרי משולבת תום לעתים על גבול הבורות, ומנגד היא מגלה בגרות מפתיעה, היא למדה את עובדות החיים מהמשק ומבעלי החיים ומשליכה אותם על חיי בני האדם.
אי אפשר שלא לאהוב את הספר הזה, הוא מושך וקל לקריאה- מעט עמודים (219) , והעמודים בו יחסית קצרים.
אני האזנתי לרובו ונהניתי מקולה הערב של הקריינית עדי לב שהצליחה להתאים את קולה לדמויות השונות בסיפור.
זהו ספר שנכנס ללב ומשאיר בו חור עמוק…
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה