הוצאה: הורדוס
שנה: 2020
340 עמודים
עלליתו של הספר הזה מתרחשת במשך כ- 150 שנה, והדמויות המרכזיות בו הן נשים.
הספר מתאר את המורשת והתרבות הקווקזית- תרבות שלא היכרתי.
על פי התרבות הזאת הנשים התחתנו בגיל מוקדם, לרוב לאחר מפגש אחד המתנהל על ידי ההורים, ואילו החתן והכלה היו רשאים לצפות אחד בשניה מרחוק. לאחר הנישואין הן היו עוזבות את בית הוריהן ועוברות לגור אצל משפחת החתן.
מתווה חייהן היה ידוע וצפוי מראש - הנשים בבית מבשלות, מנקות דואגות לעבודות הבית, ובבוא העת מגדלות את הילדים. לא היה מקובל שנשים תצאנה לעבוד, ובדורות הקודמים הן גם לא הלכו לבית הספר ולא תמיד ידעו אפילו קרוא וכתוב.
היחסים בין בעל לאשתו היו מושתתים על כבוד והערכה הדדית, אך נדמה כי את הרגשות והתחושות הנשים שמרו לעצמן או חלקו עם נשים אחרות. המצבים האלה לעיתים הולידו מתח, סודות ואפילו צרות.
הספר כתוב בפרקים קצרים, בשפה קולחת והוא מרתק לקריאה.
כל אחת ואחת מהנשים בספר מעוררת רגשות כלפיה בתחילה זו תיילו שנאלצת לנטוש את משפחתה, אסתר שעזבה הכל והלכה לארץ אחרת, רחל שעוברת להתגורר עם חמותה, שמחה שעוברת משבר לא פשוט, לאה שמתמודדת עם המשבר של אימה והולכת לעיר אחרת אחרי בעלה וביתה נעמי שמנסה לחיות חיים שמחים ולא תמיד מצליחה.
הדמויות מעוררות אהדה, חמלה, הזדהות או כאב.
נהניתי להחכים וללמוד על תרבות שלא היכרתי - על המנהגים, התלבושות, המאכלים, ועל הדרך גם קצת על ההווי של ירושלים ושל טבריה בתחילת המאה הקודמת.
בשורה אחת: לא תמיד האהבה מנצחת הכל...
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה