הוצאה: כנרת זמורה דביר
תרגום: נעמה תורן
שנה: 2018
335 עמודים
הנושא של הספר הזה – הזיכרון, הוא נושא שממש סקרן אותי, ולכן נמשכתי לספר הזה מרגע שפורסם.
ג'ואן מאובחנת כבעלת זיכרון מיוחד, היא זוכרת הכל! תאריכים, מזג אוויר, פרטי לבוש, וציטוטים. לקראת תחרות שירים היא חולמת לכתוב שיר כזה שישאיר את חותמו על העולם ובזכותו כולם יזכרו אותה, שלא כמו סבתה שחלתה באלצהיימר ושכחה מי היא לפני שמתה…
לא אכפת לי למה זוכרים אותי כל עוד זוכרים אותי, כי אני בחיים לא רוצה להרגיש כמו שהרגשתי כשסבתא ג'ואן שכחה אותי. אני רק רוצה להרגיש בטוחה. (עמוד 123)
יום אחד מגיע גווין, חבר של הוריה להתגורר בביתם. גווין הוא מוזיקאי, המנסה להתאושש ממותו של בן זוגו – סידני. ג'ואן מחליטה לרתום אותו לכתיבת השיר, והוא בתמורה מבקש לשמוע את הזיכרונות שלה על סידני..
ג'ואן שנולדה למשפחה מוזיקלית ואף נקראית ג'ואן לנון סאלי על שם ג'ון לנון נמצאת בתקופה של משבר משפחתי – אביה שמחזיק אולפן הקלטות בקומה התחתונה בביתם, נאלץ לסגור את העסק שלו ולמכור את הציוד בשל העלויות הגבוהות הכרוכות באחזקתו, ג'ואן לאורך כל הספר מנסה לעשות הכל כדי למנוע את זה, היא כואבת את כאבו של אביה וחולמת שהכל יישאר כפי שהיה…
גווין מתרפק על הזיכרונות מעיניה של ג'ואן ומגלה כל מיני פרטים שמעוררים בו חשד כי סידני הסתיר ממנו דברים. הוא מחליט לחקור את הפרטים החסרים ויוצא למסע בעקבות הגילויים.
הספר מסופר לסירוגין מנקודת מבטה של ג'ואן בת העשר , ולכן מסופר בצורה קצת יותר ילדותית, אם כי היא ג'ואן מתוארת כילדה מאוד בוגרת, ולסירוגין מנקודת המבט של גווין המתאר את תהליך האבל שלו על בן זוגו.
הספר לווה בהרבה המלצות, ובעקבות ההמלצות האלה רכשתי אותו. הנושא שלו נשמע כפוטנציאל לספר מצוין, אך לצערי הרב העלילה לא מצליחה להמריא ולא שאבה אותי אליה. הספר מתנהל על מי מנוחות ובמידה מסוימת הרגשתי שלא קורה בו הרבה…
אז למרות שבקלות התאהבתי בג'ואן המתוקה, לצערי התאכזבתי מהספר. אולי כ"גודל הציפיות גודל האכזבות"…
בדירוג סמיילי: 😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה