הוצאה: מטר
תרגום: דנה כספי
שנה: 2018
311 עמודים
הגברות בבית הזה הן כמו שרשרת צדפים: כולן מאותו החוף אבל הן קצת שונות זו מזו. כל אחת דואגת לזו שסמוכה לה. (עמוד 229)
קאט מתאלמנת מבעלה ומחליטה להזמין את חברות ילדותה לגור יחד בקומונת נשים . היא שולחת מכתבים למאיה, אינגריד, סינה וליסבת וקוראת להן לעזוב את חייהן הנוכחיים ולבוא לחיות עימה בפיג'י ב"וואלה נאי קאט" (הבית של קאט) עד לשקיעה האחרונה.. לחלוק יחד צלוליטיס, קמטים, בעיות מעיים ועוד צרות של נשים שעברו מזמן את גיל 60…
כל אחת מהן המקבלת את המכתב, מחליטה להצטרף, ולהשאיר מאחור ילדים/אחים/ בית וכו' : סינה העוזבת את בנה בן החמישים המרושש אותה כלכלית, אינגריד שלא זכתה מספיק לאהבה, מאיה המורה הגמלאית שהתאלמנה כשברקע ה"מחלה" שלה וביתה הדואגת, וליסבת שחייה נראים מושלמים, אך מסתבר ש"לא כל הנוצץ זהב"…
החיים תחת קורת גג אחת כשברקע מטעי הקקאו, רחשי הגלים מהאוקיינוס והמנהגים של המקומיים, מעלים זיכרונות, מעוררים לעיתים מחלוקות וקנאה ומציפים סודות, אבל גם מאתגרים ביעד חדש – הקמת עסק לייצור שוקולד בריא – קוביות של אושר.
הספר מסופר מנקודת מבט של כל אחת מהנשים, כל אחת מציגה את רגשותיה ומחשבותיה, את כעסיה וכאביה, כשקאט – בעלת הבית ויוזמת הרעיון, באופן טבעי מנצחת על כולן.
זהו ספר מלא מתיקות ומרירות כמו השוקולד, מתאר את החיים הפשוטים לכאורה, כשמשילים את גינוני העושר, הבגדים, הציווילזציה ובוחרים בחיים מלאי חול, יתושים וחום כשברקע הפירות הטרופיים ורחש הגלים.
הספר כמו הכריכה שלו צבעוני וחי מלא בתיאורים מוחשיים של הנוף המקומי, האווירה, טעמים וריחות, ויש בו המון תובנות על החיים ובכלל, זה ספר שנכנס ללב. ממליצה!
בדירוג סמיילי:😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה