הוצאה: מודן
תרגום: נורית לוינסון
שנה: 2018
366 עמודים
גרמניה נוהלה בידי מסית קולני, נחוש בדעתו לחרחר מלחמה בין מדינות ולאמלל את חייהם של אינספור אזרחים תמימים. (עמוד 16)
הרוזן אלברכט, חברו קוני ועוד קומץ ידידים שלהם מתנגדים למשטר הנאצי. לאחר דיונים והתחבטויות קשות הם מחליטים כי המצב בלתי נסבל והפתרון הוא להתנקש בפיהרר.. באחד המפגשים שלהם, מריאן – אשתו של אלברכט, מכונה על ידי קוני "מפקדת הנשים והילדים". וכך למעשה הוא משאיר לה מעין צוואה להיות ממונה לאחראית על הנשים והצאצאים..
ניסיון ההתנקשות נכשל, הגברים הוצאו להורג, וכל אחת מהנשים ננטשה לגורלה ונשאה את אות הקלון "אישתו של המתנגד למשטר", אשר גרם לשנאה כלפיהן ולסבל רב.
בתום המלחמה, מריאן באומץ רב , ומתוך תחושת מחויבות לבעלים שהקריבו את חייהם, מנסה ללקט את אותן רעיות וילדיהן ולעזור להם בשיקומם. היא מצליחה לאתר את בניטה אשתו של קוני ואת בנה מרטין, ואישה נוספת בשם אניה עם 2 בניה.
הם מתגוררים יחד בטירה "מתפוררת" שמריאן ירשה ממשפחתו של בעלה.
נשים אמיצות, שונות אחת מהשנייה, זרות, למודות סבל ומוכות גורל, כל אחת וילדיה, עם אופיה ואופיים השונה.. כל אחת נושאת את חוויותיה וסודותיה הכמוסים כמשא על הלב, וכולן מנסות להשתקם. הן תומכות אחת בשנייה, מתגברות על מכשולים קשים, כשמריאן מנצחת על כולם.
העולם מסביב גם מנסה להשתקם מהריסות המלחמה. פה ושם עוד ישנם שרידים של הנאציזם. ולאט לאט הסודות של כל אחת מתחילים לבצבץ ולאיים על עולמן החדש.
חייהן נשזרו אלה באלה בתקופה מוזרה- בלי הקשר, מנותקים מהעבר, לפני העתיד. תקופה שהוכתבה ע"י צרכים בסיסיים. ומה באמת הן ידעו זו על זו? (עמוד 221)
כל אחת מהנשים שונה באופייה ובאמונה שלה. מריאן המעורבת, תמכה בבעלה ובאידאולוגיה שלו ללא עוררין, בניטה מרגישה מעט מרומה וכועסת כיוון שלא הייתה שותפה בקשירת הקשר, ואניה המסתורית אינה חולקת את עברה ודעותיה.
כל אחת מהנשים חולמת על עתיד טוב יותר לה ולילדיה, ועושה את מירב המאמצים למען מטרה זו.
הפרולוג של הספר מבלבל מאוד, הוא מתרחש באחת המסיבות/המפגשים של אותם יוזמי הקנוניה, הוא מלא בדמויות וקשה מאוד לעקוב.. רק כשמתחילים את הספר הכל מתבהר, ומהפרק הראשון הוא מרתק וקולח. (אם כי מדי פעם ישנן קפיצות בסיפור שקצת מבלבלות)
הספר מדלג בין תקופות שונות ,בבסיסו הוא מתאר את התקופה של אחרי המלחמה, כשבין לבין מסופרת ההיסטוריה של כל אחת מהנשים בתקופת טרום המלחמה ובמלחמה, והוא מסתיים בשנות ה90', כשהן כבר נשים מבוגרות..
הספר מלווה בתיאורים קשים, הוא רווי בכאב, במוות ובצער עד כדי דמעות.. יש בו ניסיון להתאוששות מצד אחד ותחושת החמצה מצד שני. הוא כתוב בצורה נוגעת ללב וקשה לעזוב אותו עד לסיום, וגם אז הוא מותיר תחושה כי לא לכל כאב יש תרופה ויש תחושות שימשיכו ללוות את האדם עד לסוף ימיו….
מריאן, בניטה ואניה הן נשים חזקות, מחפשות צדק, שורדות ומגוננות על ילדיהן , קשה לשפוט אותן על הטעויות שלהן , הן חוו כל כך הרבה בתקופה כל כך קשה, העולם היה רע, והפחד ששרר הוציא מהאנשים התנהגויות קשות, ובלתי נסלחות בעולם כתיקונו…
לו רק הניסיון/החזון להתנקש בפיהרר היה מצליח גורלן של הנשים האלו וגורל העולם בכלל היה כנראה טוב יותר…
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה