הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2020
286 עמודים
ספריה הקודמים של קריסטין הרמל מאופיינים כרומנים היסטוריים. הרומן הזה בשונה מקודמיו הוא רומנטי, וההיסטוריה היחידה שהוא עוסק בה היא ההיסטוריה של הגיבורה.
הספר פותח בסצנה משעשעת המתרחשת בחתונה של אחותה הקטנה של קט – גיבורת הספר, בו היא מובכת לעיני כל על ידי סבתה הדמנטית.
לאחר החתונה ובדחיפה קלה של אביה, מחליטה קט לעשות הפסקה מחייה השגרתיים, הבטוחים והמסודרים למדי, ולנסוע בעקבות אהבה ישנה לרומא.
כאשר היא פוגשת את אהובה האיטלקי מלפני 13 שנה – פרנצ'סקה, היא מגלה שמשהו השתנה, פרנצ'סקה אינו אותו הגבר שהכירה,וכנראה שגם היא כבר לא..
בכדי לא לחזור הביתה בבושת פנים, היא מחליטה בכל זאת להישאר ברומא וליהנות מהפסק זמן שלקחה לעצמה. אמנם כספה מוגבל אך היא מצליחה למצוא חדר להשכרה ממלצרית מקומית וקצת משוגעת.
בשלושת השבועות העוברים עליה היא מכירה חברים חדשים, חווה חוויות מהנות, מתחברת למצלמה שהיא אחת מאהבותיה, וכאשר מגיע הזמן לחזור קט כבר אינה אותה קט.
הספר לוקח אותנו לסמטאות רומא ולאתריה המפורסמים. תיאורי האוכל האווירה והמזג האופייני לאנשי המקום ממחישים את ההווי והתרבות האיטלקיים.
דמותה של קט חווה טלטלות ומתבגרת לאורך הספר. מדמות החשה שכל האחריות לחיי אביה ואחותה על כתפיה, מדמות המפחדת לקחת סיכונים, היא לומדת לאזור אומץ ולנסות דברים חדשים, והם פותחים אותה לאפיקים חדשים.
"ומה שבעיקר היה חסר לי מלכתחילה היה להסתכל לעצמי בפנים. כל מה שנדרש ממני היה רק להיות אני. לא מושלמת, לא אחת שיש לה את כל התשובות. קט קונלי, בתם של ברוס ואודרי, שני אנשים שגם להם לא היו תשובות לכל השאלות….אולי לא הייתי צריכה תמיד להתאמץ להיות אהובה, להילחם על זה. אולי צריך פשוט להניח לזה לקרות בזמן הנכון" (עמוד 240)
הספר הגיע לי בדיוק בזמן כספר הפוגה טוב, רומנטי ואפילו קצת קיטשי, לאחר רצף של רומנים היסטוריים. הוא מאוד קליל לקריאה וסיימתי אותו ביום, ואף על פי שהתחושה היא שעיקר הדברים קורים דווקא בשליש האחרון שלו, בכל זאת העברתי אותו בנעימים.
בשורה אחת: "ברומא התנהג כרומאי" – זה בדיוק מה שקט מנסה לעשות, והיא מצליחה ליהנות מכל רגע!
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה