הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: כפיר לוי
שנה: 2020
350 עמודים
לאחרונה סיימתי בעצמי קורס ניהול העוסק בין היתר בהרבה תכנים המוזכרים בספר וזה בהחלט הוסיף רבות לחוויית הקריאה שלי, עם חלק מהתכנים הזדהיתי עם חלקם פחות, אך בסה"כ נהניתי מהגיגיה וקורותיה של מריאן.
מריאן בת 36, היא עיתונאית מצליחה, רווקה מושבעת המחליטה לחפש משמעות ואושר לחייה, ואם אפשר אז גם אהבה לא תזיק.
מאז ומעולם היא הייתה מכורה לספרי עזרה עצמית, ובשלב זה של חייה היא מחליטה שהיא חייבת שינוי ועל כן היא לוקחת על עצמה פרויקט לשנה של קריאת ספרי עזרה עצמית בצורה מעמיקה ובנוסף גם יישום הכתוב בהם – כל חודש ספר אחד.
כל ספר שהיא קוראת מקבל את מלוא ההתייחסות, והיא מקפידה ליישם את כל מה שכתוב בו – אם זה להופיע כסטנד אפיסטית, להיות מודל לציור עירום, לשחות במי קרח, להתחיל עם גברים זרים ועוד ועוד.
הספר הוא סיפורה האמיתי של מריאן, שאכן חוותה את הכתוב בו, ובפתיחות רבה היא חושפת את קורותיה לעיני כל, כולל פרטים אישיים ואינטימיים. מריאן בעיני היא אישה מאוד אמיצה, המחליטה להתעמת עם הרהורי ליבה וחבוטי הנפש שלה באופן כל כך פומבי, גם אם לא תמיד היא מצטיירת בהם טוב.
באופן אישי אני פחות קוראת ספרי עזרה עצמית, אבל מנגד אני לא שוללת אותם על הסף, אני יודעת כי יש ספרים מעצימים ומלאי תובנות.
נהניתי לקרוא את סיפורה של מריאן, התהליך שהיא עוברת בספר ראוי להערכה בעיני. עוברת עליה שנה מאתגרת מאוד, היא חווה תהליך התבגרות עמוק ומטלטל.
במהלך הניסיונות שלה ליישם את הכתוב בספרים היא לפעמים יוצאת ברווח אך לפעמים גם בהפסד. לעתים המסרים בספרים סותרים את עצמם, ומחודש לחודש היא נדרשת לעשות שינוי של 180 מעלות.
מצאתי עצמי לעתים צוחקת, לעתים מרחמת ולעתים כואבת יחד אתה, אבל באיזשהו שלב גם אני כבר התחלתי להתעייף מכל הניסיונות שלה למצוא את האושר, הרגשתי שהיא מיצתה את רעיון החיפוש העצמי והתחשק לי לנער אותה קצת ולהשיבה למציאות, ואם היה תלוי בי הייתי מפסיקה הרבה לפני שהיא הפסיקה… ועל כך המשפחה שלה וחלק מחבריה, ראויים להערכה כיוון שנשארו לתמוך בה לאורך כל הדרך.
בשורה אחת: לעתים מרוב שמחפשים תשובות בחוץ – אצל יועצים או ספרים, מפספסים את העצמי שלנו.
בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה