בית מרקחת קטן לספרים / אלנה מוליני

 
הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: שירלי פינצי לב
שנה: 2026
286 עמודים

בלו (אכן כמו הצבע הכחול), מתגוררת בדירת שותפות עם שלוש חברותיה הטובות. הן חולקות יחד את חייהן, כל אחת ושגעונותיה, כל אחת ואהבותיה. ויחד הן חבורה מנצחת.

לבלו יש אהבה גדולה לספרים, ואחרי קריירה לא מוצלחת בתחום ההוצאה לאור, היא מחליטה לפתוח חנות ספרים וחולמת להצליח בגדול. אבל כשהחובות תופחים והיא לא מצליחה לעמוד בתשלומים, היא מבינה שהיא חייבת למצוא פתרון שיציל את המצב.

רגע לפני שהחלום הגדול שלה נגוז, היא מוצאת פתרון גאוני - היא תהפוך את החנות שלה לבית מרקחת לספרים. כל ספר ילווה בדף עם הוראות שימוש - מינונים, תופעות לוואי והסבר עבור מה השימוש הכי טוב בספר.

הרעיון הופך להצלחה מסחררת, ובלו הופכת לכוכבת. אבל רק דבר אחד חסר לבלו - היא לא מצליחה למצוא את הבחור החתיך שנכנס לחנותה, הבטיח לחזור ומאז נעלם.

הספר הזה כבר מהכריכה שבה את ליבי, והוא אכן מתוק ממש כמוה. הוא קליל וחמוד, לעיתים גם מצחיק ושנון (צחקתי כמה פעמים בקול). דמותה של בלו מקסימה ונכנסת ללב. גם החברים המקיפים אותה מוסיפים עניין לספר, כל אחד וקסמו המיוחד. ובכלל זה נפלא לקרוא על חברויות כאלה אוהבות, תומכות וחזקות.

אמנם הסוף היה קצת מוזר ומפתיע וזה לדעתי טיפונת הרס. אבל לא משהו שבגללו לא הייתי קוראת את הספר.

לסיכום: ספר מהנה, קצת מצחיק, קצת קיטש. אבל עם הרבה מתיקות!!

בשורה אחת: "לפעמים מבוי סתום הוא מבוי סתום רק אם אנחנו מסתכלים עליו תמיד מאותה זוית." (עמוד 124)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הביטו על הצד השמח / קריסטין היגניס

 
הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: אמנון כץ
שנה: 2025
400 עמודים

ימים עמוסים ומתוחים עוברים עלינו וחיפשתי משהו אופטימי לקרוא, כי קצת אסקפיזם לא מזיק.
אז השם של הספר כמובן תפס אותי - ושנזכור תמיד להביט על הצד השמח!

לארק היא מתמחה ברפואה במחלקה האונקולוגית, אבל בשל רגישותה הרבה היא מועברת להתמחות במיון. לארק המאוכזבת גם מהקריירה וגם מהחיים האישיים - חולמת על אהבה, זוגיות ומשפחה, מחליטה להילחם ולעשות הכל כדי לחזור לאונקולוגיה.

באחד הימים פונה אליה מנתח מפורסם בשם לורנזו סנטיני, המכונה בפי כולם - ד"ר שטן בשל אופיו השנוא, ומציע לה להיות בת זוגתו לתקופה קצובה, לקראת חתונתה של אחותו, ובכדי לשמח את סבתו החולה. ובתמורה הוא יסייע לה לחזור לאונקולוגיה.

לארק שמתלבטת בהתחלה, נענית להצעה. הבעיה מתחילה כשהיא מתאהבת במשפחתו של לורנזו, הם כמובן מתאהבים בה בחזרה, אבל כשהיא מתאהבת במיוחד באחיו הכבאי - דאנטה, איתו הוא מסוכסך, היא כבר נכנסת להתלבטות קשה.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, ציפיתי לספר חמוד, קליל ואפילו קצת קיטש, אבל הספר התגלה כהרבה מעבר לזה - הוא מתאר התמודדיות לא פשוטות בחיים, יש בו הרבה כאב, לא הכל בו ורוד ונוצץ, ממש כמו החיים...

הדמות העיקרית בספר היא לארק שעוברת בחייה קשיים ואתגרים ונשארת לוחמת צדק, אמפטית ומכילה - כיאה לרופאה האולטימטיבית. אבל ישנן גם דמויות משנה שמוסיפות עניין לספר - הוריה של לארק, אחיה ובמיוחד התאומה שלה (איך אני אוהבת ספרים על תאומים/תאומות), לורנזו ומשפחתו ועוד.

טריגר: היו קטעים בספר שהיו לי קצת קשים לקריאה סביב מחלת הסרטן. לצערי אני מכירה סיטואציות דומות מקרוב, וזה פשוט החזיר אותי לנקודות השבר האלה וגרם לי לתחושת הזדהות.
אבל היו בו גם קטעים מצחיקים, מרגשים ומשמחים, ובסה"כ היה בו איזון בין העצוב לשמח.

לסיכום: ספר מומלץ, מעניין ומאוד זורם לקריאה, נשאבתי אליו וסיימתי אותו יחסית מהר.

בשורה אחת: "הביטו על הצד השמח".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הנערה מהקרקס / אמיטה פריק

הוצאה: תכלת
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2025
383 עמודים

לנה נולדה לעולם הקרקס, אביה הוא אומן אשליות מפורסם ומצליח ב"קרקס נפלאות" הנודד ברחבי אירופה. אימה מתה בלידה. בגיל מאוד צעיר היא חלתה בפוליו, ומאז היא מרותקת לכסא גלגלים.

בשל נכותה אין ללנה חברים בני גילה, איכשהו הם תמיד לועגים לה ולרגליה הלא מתפקדות, וכך יוצא שאת רוב זמנה לנה מבלה בצפיה ברופא הקרקס או בלימודים עם מורה פרטית, כשהיא חולמת להיות מדענית.

כשפורצת המלחמה, רכבת הקרקס ממשיכה לנדוד ולנסות להרים את מורל האזרחים כמה שניתן. באחד הימים כשהקרס מגיעה לאמסטרדם, לנה מגלה ילד פצוע עם בגדים קרועים באחת מקרונות הרכבת. כשמנהל הקרקס מבין שמדובר בילד יהודי הוא יודע שזה הולך להיות מסוכן.

אבל לנה לא מוותרת והיא מתעקשת לעזור לילד - אלכסנדר, הם מצליחים להסתיר את זהותו, והוא מנסה להשתלב בקרקס. עד שקצינים נאצים לוקחים אותו ואת אביה של לנה לספק להם שעשוע וכל המציאות מתהפכת על פיה.

הספר הזה עוקב אחרי התבגרותה של לנה מאז ילדותה ועד שבגרה. לאורך הספר מגלים בלנה עוצמות ויכולות במיוחד סביב ההתמודדות שלה עם הנכות הפיזית. 
זהו גם סיפור על חברות אמיצה בין ילדה בודדה לבין ילד יתום חסר כל, חברות שמתחילה כחברות תמימה והופכת לחברות אמת אמיצה.

זהו רומן היסטורי המתרחש על רקע מלחמת העולם השניה, אך ברובו הוא לא עוסק במלחמה אלא דוקא בתנהלות הקרקס, בנדודים, בהתמודדויות עם נכות, עם בדידות, עם יתמות, עם סודות ועוד.

זהו ספר מרתק, חוצה מדינות ורב התרחשויות, על אמון ובגידה על מסירות והקרבה. ספר שאין בו רגע משעמם.
מה שבכל זאת היה חסר לדעתי זה קצת יותר רגש ולכן לא הצלחתי לתת לו 5 כוכבים. אבל בכל זאת ממליצה לחובבי הז'אנר.

בשורה אחת: "החיים הם כמו מבוך אחד ארוך. לפעמים הם קלים, לפעמים נתקעים. אבל אם מתמידים, אם מוצאים את הכוח לשאת את הקושי, מגיעים למטרה." (עמוד 80)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

כמו החיטה ברוח / מאירה פפר

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2025
269 עמודים

בגיל מאוד צעיר משיאים את רומיה הילדה לבחור שמבוגר ממנה בהרבה שנים.
רומיה שגדלה בכפר קטן בתימן עם הוריה ואחיה ורגילה לרעות את העיזים שלה מדי יום, רגילה לחיי חופש, וברגע אחד החיים שלה התהפכו, וחירותה נלקחה ממנה.

היא נאלצת לעזוב את בית משפחתה ולעבור לגור עם משפחתו של בעלה, שם היא צריכה להתרגל לחוקי הבית החדשים, לעשות עבודות בית שהיא אינה רגילה אליהם , ובעיקר לכבד את כולם.

מזלה של רומיה שיש לה חן, קסם ותום נעורים, והיא נכנסת ללב, קשה מאוד שלא לאהוב אותה. וכך קורה שבעולם בו השליטה היא של הגברים במשפחה, חמותה מנסה לגונן עליה, גם אם לא תמיד מצליחה.

חייה של רומיה אינם פשוטים, אינסוף מכשולים עומדים בדרכה, אך היא מתגלה כאישה פיקחית, סקרנית, יצירתית ואמיצה, ובזכות הרבה תושיה היא מצליחה לסייע למשפחתה בכל מיני סיטואציות.

סיפורה של רומיה מילדותה ועד לזקנותה, מספר את סיפור יהדות תימן הן בתקופה שגרו בתימן והן לאחר העליה לארץ. הסיפור חושף בפנינו תרבות, מנהגים והווי מיוחד. זהו עולם בו הנשים היו נשלטות בידי האבות והבעלים שלהן, ולעיתים נחשבו כרכוש על כל המשתמע מכך.

אני חייבת להודות שכבר מזמן לא התרגשתי מספר כמו שהתרגשתי מהספר הזה, זהו סיפור עוצמתי, מרגש ולעיתים כואב. דמותה של רומיה נגעה לליבי והיכולת שלה להרגיע את הרוחות ולמצוא פתרונות יצירתיים והכל מתוך צניעות ותוך שמירה על כבודם של כל הסובבים אותה מדהימה בעיני.

מדובר בספר מיוחד מאוד, מומלץ!

בשורה אחת: "היא כמו החיטה ברוח, מתכופפת אבל לא נשברת, יש רוח חזקה בתוכה." (עמוד 44)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀