חפש בבלוג זה

יום שלישי, 29 ביולי 2025

ורדים מאושוויץ / הגר ינאי


הוצאה: עם עובד
שנה: 2025
366 עמודים

"אם יש גיהנום עלי אדמות, הוא שם על הרציפים האלה." (עמוד 157)

בגיל 19 יורק, בחור פולני, רוצה להצטרף למחתרת הפולנית, אך למזלו הרע,  הוא נתפס ונשלח לאושוויץ. במשך שלוש שנים הוא רק מנסה לשרוד ולעבור את המלחמה בשלום במקום הארור הזה. 

באחד הימים הוא פוגש נערה יהודייה שחורת עיניים בשם קלרה. מהרגע הראשון הם מתאהבים, ולמרות כל הקשיים והמכשולים, הם מנצלים כל רגע וכל הזדמנות להפגש. ויורק מבין שכעת לא מספיק רק לשרוד את המלחמה, הוא צריך גם להציל את קלרה.

הספר הזה הוא ספר שואה, על כל המשתמע מכך. יש בו קטעים קשים לקריאה, כאלה שגרמו לי לקחת נשימות עמוקות, ולעצור את הקריאה לכמה שניות. אבל הוא ספר כ"כ סוחף שסיימתי אותה ביום, משהו שלא קרה לי מזמן.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי, ומדהים לקרוא איך במקום הכי חשוך בעולם, התקיים לו סיפור אהבה טהור ויפה, שבסופו של דבר גם הציל חיים. 

אבל, למרבה העצב, עם כל הטוב, יש גם הרבה מאוד רע בספר, גם יורק וגם קלרה סובלים מאוד ומאבדים הרבה, ויש גם הרבה כאב והחמצה בסיפור שלהם.

זהו ספר קשה לקריאה, אבל כזה שנכנס ללב ואי אפשר להפסיק לקרוא. מומלץ!

בשורה אחת: "לפעמים החיים של מישהו אחר יותר חשובים לך מהחיים שלך." (עמוד 208)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀


הנסיכה לבית אלגרנטי / אורית ינקו


הוצאה: כנרת,זמורה,דביר
שנה: 2025
349 עמודים

כשמודיעים לרעות שאביה נפטר, היא מבינה שהיא נשארה כמעט לבד בעולם. עם אימה ליליאן אין לה קשר מאז הגירושים הקשים של הוריה, אחים אין לה, ועם חברים כמעט ואין לה קשר.

בעודה מתייסרת מצפונית על כך שאולי הזניחה את אביה, אמא שלה מנסה לנחם אותה. אך ככל שהיא מנסה יותר, רעות מתרחקת יותר. 

הימים עוברים על רעות בקושי, ולבסוף היא נעתרת לאימה ומתחילה לשמוע את סיפורה. בהתחלה היא נרתעת, אך לאט לאט הסיפור היוצא מעומק הלב, משפיע גם עליה.

סיפורה של ליליאן הוא סיפור נוגע ללב, על ילדה אהובה, בת יחידה שנולדה להורים שהקימו מפעל חיים, שאהבו אותה ללא סייג, וגידלו אותה לתפארת. עד שליליאן התאהבה בגדי - בחור כובש לבבות ויפה תואר, אבל בחור ששינה את חייה.

הרומן מתרחש בעיקר בסמטאות צפת הציוריות בשנים הראשונות של המדינה , וממש ניתן לחוש באוירה של העיר הזאת בעת קריאת הספר

זהו סיפור נוגע ללב על אהבת נעורים תמימה, שהפכה להיות הרסנית, ושהותירה הרבה צלקות ופצעים בקרב הסובבים אותה.

בהתחלה היה לי קצת קשה עם דמותה של רעות, שהיתה עקשנית כל כך, שלא הסכימה להקשיב, ושהיה צריך ממש להתחנן לפניה. אבל היא עברה תהליך מבורך לאורך הספר, ובסוף לא היתה לה ברירה והיא הקשיבה.

לרוב אני לא קוראת ספרים ישראלים, אבל הסיפור המרתק הזה המשלב עבר והווה שבה את ליבי. אהבתי את העלילה ואת סגנון הכתיבה ופשוט נהניתי לקרוא אותו.

זה ספר עם מסר חזק על כך שבכל מחלוקת יש שני צדדים, ואם רוצים לשפוט חייבים תמיד לשמוע את שניהם!!

בשורה אחת: "קנאה היא דבר נחמד עד גבול מסוים" (עמוד 209)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


קשישים חסרי מנוח / קלייר פולי


הוצאה: כתר
תרגום: סיוון מדר
שנה: 2025
318 עמודים

כשלידיה מגיעה לעבוד לראשונה במועדון גיל הזהב, היא בטוחה שהיא הולכת לבלות עם חבורת קשישים במשחקי ברידג' והרכבת פזלים, אבל להפתעתה היא מגלה שמדובר בחבורה מגוונת ועליזה של אנשים מעל גיל 70 שמעדיפים בהחלט קוקטיילים וחגיגות.

בין בני החבורה ישנו ארט, שחקן מובטל שהופך לקלפטומן, דפני, שהיא באופו כללי לא מחבבת אנשים, אין לה חברים, והיא רגילה לדבר עם העציצים שלה, יש גם כלבה ששמה המחייב הוא מרגרט תאצ'ר והיא הופכת לכלבה של כולם. כל אחד מהקבוצה מביא איתו סיפור וסודות מהעבר, וביחד הם הופכים לחבורה מלאת סיפורים ואקשן.

באחד הימים מגיעים למקום נציגי מועצת העיר ומודיעים על כוונתם להרוס את המבנה בו שוכן המועדון, במבנה הזה פועל גם גן ילדים, שבלעדיו הרבה הורים יהיו בבעיה. בעקבות זאת הקשישים יחד עם ילדי הגן מחליטים להתאחד ולהילחם בגזרה.

מאוד אהבתי את ספריה הקודמים של קלייר פולי ואת סגנון הכתיבה שלה, וכבר משם הספר והכריכה היתה לי תחושה שאוהב גם אותו.

הספר השנון הזה שמצד אחד הוא מצחיק, ומראה לנו שגם בגיל השלישי אנשים יודעים ורוצים ליהנות מהחיים, מביא גם נקודות למחשבה וסיפורים לא פשוטים, ואפילו מרגשים.

הספר עוסק למעשה בשני הקצוות של החיים - קבוצת הפעוטות מול קבוצת הקשישים, ומסתבר שיש הרבה מכנה משותף ביניהם, והם מסתדרים נהדר ביחד.

לסיכום - ספר שכיף לקרוא, מלא בצחוק וסרקזם, אבל גם בעצב וכאב. מומלץ!

בשורה אחת: "...אי אפשר להגיע לגיל שלנו עם עבר נקי מטעויות, אלא אם כן לא עושים כלום בחיים. הטריק הוא לנסות להקפיד שהמעשים הטובים יכריעו את הכף." (עמוד 274)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


יום ראשון, 6 ביולי 2025

הכפר האיטלקי בין הכרמים / אמנדה ויינברג


הוצאה: תכלת
תרגום: יעל מועלם
שנה: 2025
342 עמודים

"כולנו רסיסים של כלים שבורים, המתגלגלים בעולם." (האר"י ז"ל, עמוד 337)

אי שם בכפר איטלקי קטן בשם מונטריני גרות זה לצד זה משפחות יהודיות ומשפחות איטלקיות, הן חיות יחד חיים שלווים ומהנים.

בלה לוי היא ילידת הכפר, היא גדלה בין חנות הספרים של אביה לבין מטעי הגפנים של שכניה - משפחת גיונה, משפחתו הנוצרייה של ריקו. 

ריקו ובלה הם צמד בלתי נפרד, הם גדלים כאחים, ומבלים כמעט את כל זמנם יחד. כשאביה של בלה מתחתן ועובד להתגורר ברובע היהודי, בלה מסרבת לעבור, היא מעדיפה להישאר ליד ריקו.

כשהם גדלים בלה וריקו רוצים להתחתן, אך אביה של בלה מסרב בכל תוקף. מה שגורם לסדק בין שתי המשפחות.

ואז המלחמה מגיעה לאיטליה ומשפיעה על כולם. קבוצת יתומים מגיעה לכפר ונדרש לטפל בהם ולהסתירם. וכשהגרמנים מגיעים גם לכפר הקטן והפסטורלי - היהודים נאלצים לברוח, אבל בלה מחליטה להישאר למרות הכל.

אחרי רצף של ספרי דרמה שונים, הייתי חייבת לחזור ל"כוס התה שלי" ולקרוא רומן היסטורי, ובעקבות המלצה של חברה, בחרתי בספר הזה.

זהו ספר מרתק המביא קונפליקטים ודילמות מוסריות על רקע המלחמה. ספר שמראה שהמלחמה הנוראית הזאת הגיעה גם למקומות הנדחים ביותר ולא פסחה על אף אחד. 
זהו סיפור על משפחות שחיו בשלום למרות השוני, למרות הבדלי הדת, עד שבאה המלחמה והעמידה את הכל למבחן.

זהו סיפור אהבה תמים שהתחיל מגיל 0 וצמח והתפתח, ובסופו של דבר גרם לנזקים, לכאבי לב ולהרבה צער.

ספר על אומץ לב, קבלת האחר, אהבה ללא תנאי ומנגד הרבה כאב וצער.

מומלץ!

בשורה אחת: "רק כשגוזלים ממך את החופש אתה מבין כמה מתוק טעמו." (עמוד 135)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

באותה שעה מחר / אמה שטראוב

הוצאה: אריה, ניר; מודן
תרגום: נעה שביט
שנה: 2025
320 עמודים

אליס עומדת לחגוג 40, ובשלב זה של חייה הכל מתנהל באופן סביר - קריירה סבירה, דירה סבירה ובן זוג סביר, ובמקביל אבא שלה מחוסר הכרה בבית החולים והיא ממש רוצה לדבר איתו, ולומר לו כמה דברים שלא הספיקה.

ואז החבר שלה מחליט להרוס את האיזון ולהציע לה נישואין... ואליס קמה והולכת לבר שם היא חוגגת לבדה את יום ההולדת, וכשהיא מגיעה הביתה ונרדמת, היא מתעוררת בגיל 16.
ומכאן היא תוהה האם תצליח לשנות את חייה?

דמותה של אליס היתה בעיני קצת אמביוולנטית - מצד אחד היא גורמת לנו לתהות למה היא חיה בצורה פסיבית כזאת, שהכל מסביבה "סביר" - חיים כאלה של פשרה, אבל מצד שני היה לה את האומץ ברגע האמת לבחור את מה שהכי נכון בשבילה.
ואהבתי גם את הקשר המיוחד שלה עם אבא שלה, האבא שגידל אותה לבד!

כשהתחלתי לקרוא את הספר הוא ממש זרם לי, אהבתי את הכתיבה ונהניתי ממנו.
אבל ברגע שהתחילו הקפיצות בזמן קצת הלכתי לאיבוד - אליס חוזרת בזמן אחורה ואז קדימה ושוב אחורה - אותי זה מאוד בילבל, ובאופן כללי אני קצת פחות מתחברת לסיפורים דמיוניים שכאלה אז אולי מכאן זה נובע.

אז למי שאין בעיה עם מסעות בזמן, יש סיכוי גבוה שהוא יהנה, כי הכתיבה קולחת והסיפור חמוד. ובכלל כולנו היינו רוצים שתהיה לנו אפשרות לתקן כל מיני טעויות שעשינו בעבר או לפגוש אנשים מסויימים שאינם בחיינו כבר...

בשורה אחת: "כל סיפור יכול להיות קומדיה או טרגדיה, תלוי היכן מסיימים אותו. זה הקסם, איך אותו סיפור יכול להיות מסופר באינספור דרכים." (עמוד 320)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀