הוצאה: תכלת
תרגום: יעל מועלם
שנה: 2025
342 עמודים
"כולנו רסיסים של כלים שבורים, המתגלגלים בעולם." (האר"י ז"ל, עמוד 337)
אי שם בכפר איטלקי קטן בשם מונטריני גרות זה לצד זה משפחות יהודיות ומשפחות איטלקיות, הן חיות יחד חיים שלווים ומהנים.
בלה לוי היא ילידת הכפר, היא גדלה בין חנות הספרים של אביה לבין מטעי הגפנים של שכניה - משפחת גיונה, משפחתו הנוצרייה של ריקו.
ריקו ובלה הם צמד בלתי נפרד, הם גדלים כאחים, ומבלים כמעט את כל זמנם יחד. כשאביה של בלה מתחתן ועובד להתגורר ברובע היהודי, בלה מסרבת לעבור, היא מעדיפה להישאר ליד ריקו.
כשהם גדלים בלה וריקו רוצים להתחתן, אך אביה של בלה מסרב בכל תוקף. מה שגורם לסדק בין שתי המשפחות.
ואז המלחמה מגיעה לאיטליה ומשפיעה על כולם. קבוצת יתומים מגיעה לכפר ונדרש לטפל בהם ולהסתירם. וכשהגרמנים מגיעים גם לכפר הקטן והפסטורלי - היהודים נאלצים לברוח, אבל בלה מחליטה להישאר למרות הכל.
אחרי רצף של ספרי דרמה שונים, הייתי חייבת לחזור ל"כוס התה שלי" ולקרוא רומן היסטורי, ובעקבות המלצה של חברה, בחרתי בספר הזה.
זהו ספר מרתק המביא קונפליקטים ודילמות מוסריות על רקע המלחמה. ספר שמראה שהמלחמה הנוראית הזאת הגיעה גם למקומות הנדחים ביותר ולא פסחה על אף אחד.
זהו סיפור על משפחות שחיו בשלום למרות השוני, למרות הבדלי הדת, עד שבאה המלחמה והעמידה את הכל למבחן.
זהו סיפור אהבה תמים שהתחיל מגיל 0 וצמח והתפתח, ובסופו של דבר גרם לנזקים, לכאבי לב ולהרבה צער.
ספר על אומץ לב, קבלת האחר, אהבה ללא תנאי ומנגד הרבה כאב וצער.
מומלץ!
בשורה אחת: "רק כשגוזלים ממך את החופש אתה מבין כמה מתוק טעמו." (עמוד 135)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
