הוצאה: כנרת,זמורה, דביר
תרגום: שאול לוין
שנה: 2024
346 עמודים
זהו סיפור על שני אנשים בודדים, כשכל אחד מתמודד עם הבדידות בדרכו המיוחדת.
מייקל הוא מורה. אשתו עזבה אותו, והוא מתקשה להתמודד עם החוסר שלה. הוא יוצא לטיולים והליכות לבדו, כדי לא לשקוע בבית לבד.
מרני היא בחורה מאוד שנונה, שהתגרשה לפני כמה שנים לאחר נישואים כושלים. היא מתגוררת לבדה בלונדון, וכיוון שהיא גם עובדת מהבית היא בקושי יוצאת.
חברה משותפת מציעה להם לצאת לטיול יחד. טיול מחוף לחוף. טיול שאמור להימשך 10 ימים מהחוף המערבי ועד החוף המזרחי של בריטניה.
מייקל ומרני מבלים המון שעת יחד. בתחילה הם חלק מקבוצה, אך לאט לאט אנשים נושרים. הם מתיידדים עד שבסוף מגיע הרגע שהם צריכים להיפרד.
בין מייקל למרני נוצרת חברות מקסימה, נינוחה וללא מניירות. הם מנהלים שיחות עומק, צוחקים יחד ופשוט נהנים אחד מחברת השניה - וזה ממש כיף לקרוא על חברות כזאת.
הספר מנוהל כמסע ומחולק לימי המסע, כשכל יום מחולק לשני פרקים - אחד מנקודת המבט של מרני, ואחד מנקודת המבט של מייקל. אהבתי את שתי נקודות המבט שהשלימו את הסיפור כל אחת מכיוונה.
נהניתי מאוד מקריאת הספר, ובכלל אני אוהבת לקרוא על מערכות יחסים שנרקמות בין בני אדם.
הספר מאוד זורם , אם כי לעיתים קצת דילגתי על פירוט המסע והמקומות (אולי כי אני לא מכירה,אז זה פחות דיבר אלי).
ולהפתעתי רק לאחר הקריאה שמתי לב שהוא נכתב ע"י גבר, משום מה הייתי בטוחה שנכתב ע"י אישה - הסופר מביא את נקודת המבט של מרני בצורה מושלמת.
הספר הזה מראה לנו שלפעמים הדברים הטובים בחיים נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, ועם חוסר תשומת לב אנחנו עלולים לפספס אותם.
לסיכום - צאו למסע ותתחילו ליהנות.
בשורה אחת: "אומרים שיש יופי בסדקים, סדקים הם האופן שבו האור נכנס פנימה. אבל חשוב יותר, הם האופן שבו הנוזל יוצא החוצה. אף אחד לא רוצה ספל מטפטף." (עמוד 83)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
