חפש בבלוג זה

יום חמישי, 10 באוקטובר 2024

מתעוררת / ענבר נצר



הוצאה: סער
שנה: 2024
303 עמודים

הילה ואורן יוצאים מטיפול זוגי כשהילה מיואשת. אחרי כמעט 20 שנות נישואים כל מה שהיא רוצה זה להתגרש. היא מרגישה שהנישואים שלהם עלו על שרטון. האהבה והשמחה אבדו מזמן, ונשארו רק זיכרון, והדבר היחיד שמשותף להם הוא שתי בנותיהן האהובות.

הם יוצאים מהקלינקה ומתפצלים כל אחד לדרכו. תוך כדי נסיעה הילה מעדכנת את חבריה בטלפון, ולאחר מכן היא נוסעת מלאת מחשבות, מהורהרת,ואז  קורה משהו שמשנה את חייה.

מכאן ואילך הילה עוברת מסע - תהליך ארוך עם עצמה ועם הסובבים אותה. טלטלה הופכת את עולמה וגורמת לה לעשות חשבון נפש בכל התחומים - זוגיות, ילדים, אהבה ואמון. היא נדרשת לקבל החלטות (שלא תמיד נטיתי להסכים איתם), אבל בסוף היא בוחרת לא לוותר.

נדמה שהמשבר הראשון גורר איתו רצף של התמודדויות עבור הילה, והיא מבינה שהיא חייבת להישאר חזקה בשביל כולם.

הכתיבה של הספר טובה, הוא מאוד זורם ומעניין, ואפילו מעורר מחשבה, וגורם לנו להעריך את הדברים הפשוטים ואת השגרה בחיים. 

לי באופן קשה היה קצת קשה לקרוא על בתי חולים וכו' בתקופה זו של חיי, ככה שקראתי אותו בהפסקות, אבל הוא בהחלט היה שווה את המאמץ.

קצת הפריע לי שהיו מעט חוסר התאמות בתאריכים בספר, אבל זה כנראה משהו שרק אני שמתי לב אליו...

בשורה אחת: "כל אמא מאושרת כמו הילד הכי פחות מאושר שלה." (משפט של רונה רמון, עמוד 105 בספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


הצלילים שהשארת מאחור / ליה לואיס


הוצאה: אריה ניר; מודן
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2024
335 עמודים

נטלי מנסה להשתקם ממותו הפתאומי של בעלה האהוב. שנתיים וחצי חלפו והיא עדיין מחכה לו שיחזור. החברות מנסות להכיר לה בחורים חדשים, להוציא אותה להתאוורר, אבל היא מתגעגעת לכל הטוב שהיה לה.

הדבר היחיד שמצליח קצת לשמח אותה זה הפסנתר שממוקם בתחנת הרכבת בלונדון. היא יושבת ומנגנת בכל פעם שהיא עוברת שם.
עד שיום אחד מישהו משאיר שם תווים עם שיר שהיה אהוב על בעלה, ואח"כ עוד שיר ועוד שיר, ולכל שיר יש קשר לעבר שלה.

נטלי מנסה לחקור ולגלות מי הוא אותו אלמוני מסתורי המשאיר לה תווים, והמסע הזה מוביל אותה לגילויים חדשים.

אהבתי את דמותה של נטלי - היא אמיתית עם עצמה, יודעת לשים גבולות, ועוברת תהליך לא פשוט בדרך לשיקום.

אמנם  הספר עוסק בטרגדיה ואובדן, אבל הוא מראה שיש תקווה, ויש אפשרות להתחיל מחדש. ועם כל הכאב שנשאר - אפשר וצריך להמשיך בחיים ולא לשקוע באבל!

זהו ספר שכולו אסקפיזם טהור. ספר מקסים, מתוק וקיטש אמיתי, הוא הגיע אלי בדיוק בזמן כהסחת דעת טובה. הוא שנון, לעיתים משעשע ופשוט כיף לקרוא אותו.

בשורה אחת: "שינוי זה דבר חיובי. החיים לא קורים בלי שינוי." (עמוד 58)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀 וחצי