יום חמישי, 24 באוגוסט 2023

גילי והאריה הקסום ויליאם - צועדים במשעול החיים / ד"ר ינון היימן, נורית קנר יהב


הוצאה: סטימצקי
איורים: ליטל פאר
שנה: 2023
55 עמודים

גילי היא ילדה קטנה המתמודדת עם סיטואציות שכמעט כל ילד מתמודד איתם. לגילי יש חבר דמיוני - אריה בשם ויליאם שאיתו היא מתייעצת, והוא מסייע לה בהתמודדויות השונות. 

הספר מחולק לארבעה סיפורים שונים כשכל פרק עוסק בהתמודדות אחרת.

בסיפור הראשון גילי לומדת להתמודד עם דרקון הכעס. היא משתפת את האריה ויליאם, שכאשר היא כועסת לפעמים היא מתחצפת וצועקת, לפעמים מרביצה, לפעמים משליכה חפצים, ואז כולם כועסים עליה וזה נהיה לא נעים. ויליאם מסייע לגילי לחדד את הרגשות ומלמד אותה מה כן כדאי לעשות.

בסיפור השני גילי סובלת מחרם בבית הספר. ויליאם מלמד אותה מהו לחץ חברתי ומה עליה ללמוד מהמצב הזה, וכמובן מייעץ לה מה לעשות.

בסיפור השלישי ויליאם נותן לגילי פתרונות לנדודי שינה.

ובסיפור הרביעי גילי מתמודדת עם מוות של הכלב האהוב עליה. וגם כאן ויליאם מסייע לה.

הספר מיועד לילדים בסביבות הגילים 6-8 , אבל כמובן שגם ילדים קטנים יותר יוכלו ליהנות מהספר בתיווך של ההורים, ובטח שגם גדולים יותר.

הוא כתוב בשפה מותאמת ומלווה בציורים צבעוניים שמוסיפים לספר, ובסוף כל פרק יש גם סיכום להורים.

מדובר בספר חשוב מאוד, שמעלה התמודדיות וחוויות של ילדים ומסייע בהנגשת הפתרונות לילדים על ידי עיצוב המחשבות, פיתוח מודעות  וחשיבה חיובית.

ספר שבעיני הוא ספר חובה לילדים.

בשורה אחת: "לא תמיד מקבלים בדיוק את מה שרוצים, וחשוב מאוד להקשיב לכללים." (מתוך הספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀



החבר הסודי של יובל / נורית בן ארי קשטן


הוצאה: רימונים
איורים: ליאת אלוף
שנה: 2023
36 עמודים

לילה אחד כשכולם כבר ישנים, יובל קם לשתות מים במטבח. כשהוא מגיע למטבח הוא פוגש חבר חדש - עכבר קטן יושב על הרצפה ומכרסם משהו.

יובל החליט לשמור את העניין בסוד ולהשאיר את העכבר כחבר סודי שלו.

למחרת הוא חיפש את העכבר אך לא מצא אותו עד ששוב הגיע הלילה. כשכולם הלכו לישון, יובל הניח חתיכת גבינה וחיכה עד שהעכבר שוב יצא.

כך זה נמשך מספר ימים, כשליובל יש חלום שהעכבר יהפוך לחברו הסודי.

אבל אז סבתא הגיעה לביקור, וכשהיא קמה בלילה לשתות היא מגלה את העכבר, וזה כמובן נגמר בצרחות.

הם מחליטים כמובן להתפטר מהעכבר - יובל עצוב אבל אמא שלו מסבירה לו את הבעייתיות ויחד הם מגיעים לפשרה.

מדובר בספר ילדים חמוד שמראה עד כמה ילדים הם יצורים חבורתיים בבסיס שלהם. ועד כמה יצירתיות יכולה לסייע במציאת פתרונות שמקובלים על כולם, ובמיוחד על ילדים.

בשורה אחת: "אבל אני לא רוצה לגרש אותו לשום מקום!, הוא חבר שלי, והוא כל כך קטן..." 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


אל תאמרי לי שאת פוחדת / ג'וזפה קטוצלה


הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עתליה זילבר
שנה: 2017
238 עמודים

לסמיה הקטנה יש חלום להיות אצנית באולימפיאדה ולייצג את מדינתה. המודל שלה לחיקוי הוא מו פארה - אצן מפורסם שגם נולד בסומליה והצליח להגיע רחוק.

סמיה נולדה למשפחה ברוכת ילדים ודלת אמצעים. היא מוקפת חום ואהבה והיא מלאת אופטימיות ושמחה. 

עלי השכן שלה והחבר הכי טוב שלה הופך להיות המאמן שלה - יחד הם לומדים ומתאמנים ועושים הכל כדי למקסם את יכולותיה של סמיה.

ברקע התנועות האיסלאמיות הקיצוניות משתלטות על המדינה ומשתיתות מדיניות של פחד ואלימות. למרות התנאים הקשים מחוץ ומבית (בגדים לא הולמים, נעליים לא תמיד מתאימות)  סמיה לא מוותרת, היא ממשיכה להתאמן, ולהגיע גם לתחרויות  בינלאומיות.

כאשר המצב מחמיר סמיה מבינה שאין לה ברירה, ואם היא רוצה להגיע לתחרויות בינלאומיות ולנצח היא חייבת לעזוב את משפחתה ואת סומליה כדי שתוכל להתאמן עם בגדים מתאימים (ולא עם כיסוים על כל הגוף) ולמצוא מאמנים מקצועיים ובכך להגשים את חלומה.

את הספר הזה קיבלתי מחברה והוא נח לו יפה בין ערימת הספרים. משהו בשם ובתקציר שלו קרצו לי ולכן החלטתי לקרוא אותו למרות שלא שמעתי עליו לפני, ואני שמחה שכך!

מדובר בספר מרגש ועוצמתי על כוח רצון, על התמדה על שאיפות והצבת מטרות.
סמיה מייצגת ילדים שנולדו עם פוטנציל מאוד נמוך להצליח במשהו שהוא מעבר ללהיות רוכלת בשוק למשל, ואלמלא התמיכה שלה מהמשפחה והרצון שבער בה היא לא היתה מצליחה לעשות כלום.

מסתבר הספר מבוסס על סיפור אמיתי מה שהופך אותו אפילו ליותר מרגש.
הספר מלא בכאב, יש בו הרבה רגעים של קושי שנראים כמעט בלתי עבירים, אבל הוא בהחלט מראה לנו שתמיכה וכוח רצון יכולים לחולל פלאים.

מומלץ!

בשורה אחת: "התלונות עוזרות רק להמשיך את מה שאתה לא אוהב...
אם משהו באמת לא ילך לך, את צריכה רק לשנות אותו." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


תחת עץ האלון / סופיה לונדברג


הוצאה:מודן
תרגום: ורד רוזן
שנה: 2023
360 עמודים

"כל כך קל להתעצבן על מה שקרה. לחשוב שהיית צריכה לעשות את זה לגמרי אחרת, להיות יותר רגישה. אבל טיפשי לחשוב כך. את לא יכולה להבין דברים עד שאת  עוברת אותם, עד שהם מאחורייך. הניסיון מעצב אותנו. ואת יודעת, יש כל כך הרבה מחשבות יותר טובות מסתם להגיד לעצמך שהיית צריכה להבין." ( עמוד 103)

לאסתר היתה אהבה גדולה, או לפחות כך היא חשבה, אבל עכשיו היא גרושה עם ילד בן שש.
בכל שבת הם הלכו יחד כמשפחה לאחו וישבו תחת עץ האלון, ועכשיו אחת לשבועיים היא לבד כאשר הבן שלה אצל אבא שלו.

הגעגועים למשפחתיות ולבן שלה שוברים את ליבה, והיא מנסה למצוא נחמה תחת עץ האלון.
באחת השבתות היא פוגשת את רות  - אישה מבוגרת שמגיעה גם לבדה. הן מתחברות ומנהלות שיחות נפש שבהם רות מספרת לאסתר מעט על עברה, ואסתר שופכת את ליבה.

הפגישות ביניהן הופכות למנהג קבוע, עד שרות נעלמת ומפסיקה להגיע. ואסתר מחליטה לצאת למסע חיפושים ולמצוא להיכן נעלמה.

"אם שני חומרים נפגשים ויש ביניהם תגובה, הם לא יוכלו אף פעם לחזור להיות מה שהם היו לפני שזה קרה." (עמוד 149)

את הספר "פנקס הכתובות האדום" קראתי לפני מספר שנים, ואני זוכרת שמאוד אהבתי אותו ולכן זה היה ממש מתבקש שאקרא גם את הספר הזה. הספר הקודם היה רומן היסטורי ואילו זה יותר עכשווי.

סיפוריהן של אסתר ורות הן סיפורים על שתי נשים אמיצות,אמהיות  ומשפחתיות שחוות קושי ומנסות לצמוח ממנו. הסיפורים מעניינים ונשזרים בסופו של דבר לסיפור אחד מרגש.

מדהים לראות איך נשים יכולות להתחבר ללא קשר לפערי גיל, איך חוכמת חיים של אישה "זקנה" יכולה להשפיע על אישה צעירה ממנה ואיך אפשר לצמוח גם מתוך כאב.

ספר קצת איטי אבל מלא בתובנות לחיים.

"זה משחרר לזרוק דברים, כל דבר, תעמידי פנים שזה משהו שאת רוצה להיפטר ממנו, תראי איזו הרגשה טובה זו." (עמוד 25)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



יום שני, 7 באוגוסט 2023

שומרי המגדלורים / אמה סטוקנס


הוצאה: מטר
תרגום: עידית שורר
שנה: 2023
342 עמודים

"בגיל שבע יש הרגשה שהחיים עשויים רק מרגעים, אמרה האנה, מחתיכות של תמונה בלי משהו שיחבר אותן. רק יותר מאוחר אפשר לחבר את הנקודות." (עמוד 272).

בשנת 1972 נעלמו באורח מסתורי שלושת שומרי המגדלור בקורנוול. כשמגיעים להחליף אותם מוצאים את דלת הכניסה נעולה מבפנים, את השולחן ערוך לארוחה לשניים ואת 2 השעונים תקועים בשעה 8:45.

כעשרים שנה לאחר מכן סופר ידוע מחליט לחקור את המקרה ולנסות לפענח מה באמת קרה שם. הוא יוצר קשר עם נשות השומרים ומנסה לשמוע מהן חוויות וסיפורים שאולי יצליחו לתת קצה חוט לפענוח התעלומה.

הספר מביא לסירוגין את מה שקרה במגדלור בימים שלפני ההיעלמות מנקודת המבט של שלושת השומרים, שלכל אחד מהם סיפור מעניין משלו, ולסירוגין את הראיונות עם בנות הזוג של השומרים שמתקיימים 20 שנה לאחר מכן.

ככל שמתקדמת העלילה אנו לומדים להכיר כל אחת מהדמויות הגברים והנשים על הרקע שלהם, האופי והסודות שכל אחד נושא בליבו.

מדובר ברומן מתח דרמטי אפוף מסתורין השופך אור על מקצוע שעבר מהעולם, שהתאים לאנשים מסויימים מאוד שאוהבים את השקט והבדידות, והיו צריכים להסתגל לחיות בתנאים מאוד דלים ופשוטים.

קראתי על הספר הזה ביקורת לכאן ולכאן, יש שאהבו אותו ויש שלא. אני באופן אישי נהנתי לקרוא אותו, אמנם לא מצאתי אותו עוצר נשימה, אבל משהו בחיי השומרים האלה סיקרן אותי ובעיקר הנסיון להבין איך אפשר להתנתק מהעולם ומהמשפחה ולחיות בבדידות כזאת?!

לסיכום מדובר בספר שהוא יותר דרמה ממתח, שמביא סיפור מעניין בשילוב תעלומת מתח.

בשורה אחת: "בשנים שאני חיה נוכחתי לדעת שיש שני סוגי אנשים. אלה ששומעים חריקה בבית מבודד וחשוך וסוגרים את החלונות כי זאת בטח הרוח. ואלה ששומעים חריקה בבית מבודד וחשוך, מדליקים אור והולכים לבדוק מה זה." (עמוד 41).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חנינה / מאיה וקסלר


הוצאה: כנרת,זמורה, דביר
שנה: 2023
540 עמודים

שירה ביטון, אמא לשלושה ממודיעין, קונדיטורית שנהנית במיוחד מלישת בצק והכנת עוגות, מוצאת את עצמה בכלא אחרי שלקחה חיים.

מחוץ לכלא נשאר בעלה אייל עם 2 הבנות שלה. פתאום עליו להתעסק עם עניינים יומיומיים שמעולם לא נדרש אליהם כמו סירוק כינים, טיפול בענייני הגן וחובות שהצטברו.

שירה מנסה להסתגל לחיי הכלא, להיעדר החירות והזכויות, לתנאים הפזיים הלא נוחים, לתרבות האסירות, להיררכיה השוררת שם ולסוהרות השונות וה"קריזות" שלהן.

כאשר איום חמור מופעל על בנותיה היא ואייל מנסים לעשות הכל כדי להשיב את השקט על כנו, גם אם זה דורש מהם להיעזר באחרים ולהתעמת עם העבר.

למרבה האירוניה בספר, שירה יושבת בכלא סגור ומסוגר, בעוד בעלה אייל הוא מנעולן שעוסק בפריצת דלתות מסוגים שונים. בתחילה אייל לא מצליח להגיע ללב של שירה והוא גם חוסם אותה לליבו, אבל כנראה שגם במקרה של הלב צריך מנעולן טוב שיסייע בפתיחת הדלת.

הכניסה של שירה לכלא יוצרת הדים בכל התחומים , היא לא משפיעה רק עליה, אלא גם על הזוגיות שלה שמאבדת הרבה, על הבנות שלה, על החברים ועל המשפחה המורחבת ובעצם על כל הסובבים אותה.

במסגרת לימודי התואר שלי במדעי החברה ובין היתר בקרימנולוגיה לקחו אותנו לסיור בכלא נשים, כמובן שהסיור היה יחסית שטחי וחיצוני ולא נחשפנו ממש לעומק למה שקורה שם באמת.
הספר פותח צוהר לחיים בכלא נשים - להווי, לתרבות הכלא הכוללת גם אלימות וקללות, למעמדות ליחסי הכוחות, ליחסים בין הסוהרות לאסירות ולניתוק הקשה מהעולם החיצון.

מדובר בספר ישראלי שמביא סיפור מעניין וכואב, הוא לא תמיד קל לקריאה אבל הוא בהחלט חווית קריאה אנתרופולוגית מסקרנת ומרתקת.

בשורה אחת: "אני חושבת שעדיף שנשמור לעצמנו את מה שלא עשינו וכן היינו צריכים ופשוט....ופשוט נמשיך" (עמוד 324)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


טריגרים: יחסים בין נשים, אלימות, קללות

אהבה ופשעים אחרים / פי ג'י אליס


הוצאה: רימונים
תרגום: ירון פריד
שנה: 2023
319 עמודים

"...הרגע הזה שבא מייד אחרי שגנבה משהו. הריגוש הזה. אין עוד תחושה בעולם דומה לשבירה של הכלים והכללים, של לעשות את ההפך ממה שאישה אמורה לעשות... ולא להיתפס." (עמוד 16)

לקט כמעט נגמר כמעט כל הכסף, ויש לה שכר דירה לשלם והוצאות שוטפות, וככל הנראה בקרוב תצטרך למצוא דירה חדשה כי בעלי הדירה עלולים להעיף אותה, ובנוסף לא מפסיקים להזמין אותה לאירועים .
השיא הוא שחברה עשירה מהאוניברסיטה(שכבר מזמן הן לא בקשר) מזמינה אותה לחתונה שלה ולכל מה שכרוך בכך - אירוסין, מסיבת רווקות ועוד המון הוצאות שאין לה מושג מאיפה תממן...

כשקט מגלה שחברתה הכלה לואיזה עונדת טבעת אירוסין עם יהלום היסטורי ויקר להחריד, היא מחליטה לרקום תכנית ולהפוך את החתונה הזאת להזדמנות של פעם בחיים.

היא משתפת את ג'ייק ברמן חמוד שהפך להיות ידיד שלה, ויחד הם רוקמים תכנית ומביימים זוגיות מדהימה, הכל כדי להשיג את המטרה הנכספת.

החיים בלונדון קשים כנראה לרווקים ולמי שלא מרוויח מספיק טוב או שאיו לו הורים עשירים. הקושי לסגור את החודש מוביל את קט לעשות מעשים לא מוסריים בעליל ועם החלק הזה היה לי קצת קשה להתחבר.
אז אמנם קט הקפידה לקחת רק ממי שלכאורה לא ישים לב וזה לא יפגע בו במיוחד (סטייל רובין הוד 😄), אך איך שלא מסתכלים על זה גניבה היא גניבה.

חוץ מגניבות הספר חושף אותנו לחיי החברה בלונדון, להווי החתונות והמנהגים סביבם ועל הדרך מביא גם קצת אהבה.

לסיכום מדובר בספר קיטש, חמוד ושנון אבל לא ממש מוסרי (מבחינת תיאורים מיניים הוא דוקא נקי), ואולי גם קצת ארוך מדי.

בשורה אחת: "לא אוהבים מישהו כי זה קל, או כי רוצים משהו בתמורה. פשוט אוהבים ומקווים לטוב." (עמוד 285).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀