אל תאמרי לי שאת פוחדת / ג'וזפה קטוצלה

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עתליה זילבר
שנה: 2017
238 עמודים

לסמיה הקטנה יש חלום להיות אצנית באולימפיאדה ולייצג את מדינתה. המודל שלה לחיקוי הוא מו פארה - אצן מפורסם שגם נולד בסומליה והצליח להגיע רחוק.

סמיה נולדה למשפחה ברוכת ילדים ודלת אמצעים. היא מוקפת חום ואהבה והיא מלאת אופטימיות ושמחה. 

עלי השכן שלה והחבר הכי טוב שלה הופך להיות המאמן שלה - יחד הם לומדים ומתאמנים ועושים הכל כדי למקסם את יכולותיה של סמיה.

ברקע התנועות האיסלאמיות הקיצוניות משתלטות על המדינה ומשתיתות מדיניות של פחד ואלימות. למרות התנאים הקשים מחוץ ומבית (בגדים לא הולמים, נעליים לא תמיד מתאימות)  סמיה לא מוותרת, היא ממשיכה להתאמן, ולהגיע גם לתחרויות  בינלאומיות.

כאשר המצב מחמיר סמיה מבינה שאין לה ברירה, ואם היא רוצה להגיע לתחרויות בינלאומיות ולנצח היא חייבת לעזוב את משפחתה ואת סומליה כדי שתוכל להתאמן עם בגדים מתאימים (ולא עם כיסוים על כל הגוף) ולמצוא מאמנים מקצועיים ובכך להגשים את חלומה.

את הספר הזה קיבלתי מחברה והוא נח לו יפה בין ערימת הספרים. משהו בשם ובתקציר שלו קרצו לי ולכן החלטתי לקרוא אותו למרות שלא שמעתי עליו לפני, ואני שמחה שכך!

מדובר בספר מרגש ועוצמתי על כוח רצון, על התמדה על שאיפות והצבת מטרות.
סמיה מייצגת ילדים שנולדו עם פוטנציל מאוד נמוך להצליח במשהו שהוא מעבר ללהיות רוכלת בשוק למשל, ואלמלא התמיכה שלה מהמשפחה והרצון שבער בה היא לא היתה מצליחה לעשות כלום.

מסתבר הספר מבוסס על סיפור אמיתי מה שהופך אותו אפילו ליותר מרגש.
הספר מלא בכאב, יש בו הרבה רגעים של קושי שנראים כמעט בלתי עבירים, אבל הוא בהחלט מראה לנו שתמיכה וכוח רצון יכולים לחולל פלאים.

מומלץ!

בשורה אחת: "התלונות עוזרות רק להמשיך את מה שאתה לא אוהב...
אם משהו באמת לא ילך לך, את צריכה רק לשנות אותו." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀