הוצאה: שוקן
תרגום: מאיה שוהם פלאי
שנה: 2020
28 עמודים
הספר השמח הזה הוא ספר שלמרבה האירוניה מספר על מפלצות, ולא סתם מפלצות, כאלה שאוכלות ילדים... אבל איכשהו עם הורוד פוקסיה ושאר הצבעים העליזים אי אפשר לפחד מהן!
באחד הימים מפלצי (זה הורוד😊) תפס ילד והחליט שהוא בדיוק מתאים להיות ארוחת הערב שלו, ואם כבר ארוחת ערב אז למה לא לחגוג עם כל החברים? ועל כן הוא החליט להזמין את חבריו לחגיגה של סעודת מפלצות.
הוא שולח הזמנות לחבריו ומקבל מכתבים בתגובה:
אדון זללני ביקש לפטם את ארוחת הערב כדי שהיא תהיה יותר בשרנית, ועל כן מפלצי רצה להאכיל את "ארוחת הערב" שלו במרק סרוח, אך בסופו של דבר "ארוחת הערב" שכנע אותו שעוגת שוקולד תעשה את העבודה הרבה יותר טוב, וכך הם ישבו יחד לזלול עוגת שוקולד.
גברת תפלצת ביקשה שארוחת הערב תהיה מלוחה, ומפלצי חשב איך יגרום לכך, ואז "ארוחת הערב" הציע לו ללכת יחד לשחות בים על מנת לספוג את המים המלוחים, הם הלכו יחד ועשו חיים משוגעים...
מפלצי מקבל עוד ועוד מכתבים ומנסה להיענות לכל הבקשות של כולם, עד שכאשר מגיע הרגע לבשל את "ארוחת הערב", הוא מתקשה להפרד ממנה ומהרעיונות המוצלחים והכיפיים כל כך...
מה יקרה בסוף - האם הוא מפלצי יאכל את "ארוחת הערב" ביחד עם חבריו?
מעבר לצבעים המרהיבים, לאיורים המצחיקים, ולעיצוב המיוחד והאינטראקטיבי של הספר הזה (כמו בספר דואר דרקונים גם כאן יש מעטפות עם מכתבים שניתן לפתוח ולסגור), הסיפור שלו ממש חמוד ומשעשע , אהבתי מאוד את הרעיונות המקוריים של המחברת וכמובן את סוף הסיפור.
בשורה אחת: פתאום מתחשק להתיידד עם מפלצות ולעשות איתם חיים משוגעים...
בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה