שיינה / יהונתן ולד

הוצאה: עצמית
שנה: 2023
268 עמודים

בדרך כלל אינני חובבת גדולה של ספרים ישראלים, אך משהו בכריכה הצבעונית והיפה משך אותי, והתקציר סיקרן אותי וככה יצאתי לדרך.

כששיינה מסתכלת מחלון ביתה בשכונת מאה שערים ורואה את רונה מסתובבת ברחוב מבולבלת, מיד היא יורדת לסייע לה למצוא היכן קונים את הקוגעל הכי טוב לסבתא שלה.
זוהי תחילתה של חברות מופלאה בין שתי בנות השונות אחת מהשניה מרחק שנות אור.

שיינה ורונה הן בנות בגיל ההתבגרות החוות חוויות יחד וכל אחת לחוד, כשהן תומכות ונתמכות אחת בשניה.

הן מתבגרות אחת לצד השניה, חייהן עוברים עליות ומורדות, תפניות ופיתולים ויחד הן מנסות לראות כל אחת את נקודת המבט והשקפת עולמה של חברתה.

זהו סיפור מדהים ומרגש שמתרחש ברובו בירושלים - הוא נע בין הסמטאות הישנות של מאה שערים לבין השכונה היפה והמטופחת - המושבה הגרמנית, ומגיע גם לברוקלין.

הספר פותח צוהר לעולמה של החברה החרדית הליטאית - על הדברים הטובים שבה וגם על הנוקשות שבה. 

החברות של שיינה ורונה כל כך יפה ומכבדת שהיא ראויה לקנאה, כך שגם כשיש משבר היא נשארת עמוק בלב.
מדהים לקרוא על הגשר שנוצר בין שני העולמות,  על קבלת השונה, על התמיכה ההדדית למרות הפער ההשקפתי - והלוואי וכולנו היינו ככה.

הספר מסופר מנקודת המבט של שיינה החרדית, ואהבתי את העובדה שהסופר מכבד את שני הצדדים בספר ומציג גם את הדת וגם את החילוניות באור יפה, הוא לא מצדד רק באחד מהם ולא טוען שיש צד צודק וצד שפחות, אלא שומר על אובייקטיביות.

מדובר בספר מרתק ומרגש שיש בו כמה תפניות מטלטלות, הוא גרם לי לדמוע ולצחוק, לכאוב ולשמוח.

מומלץ!

בשורה אחת: "כל העולמות דומים רק התפאורה שונה". (עמוד 64)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀