היא לא שם / טמזין גריי

 הוצאה: אריה ניר

תרגום: דורון דמסקי

שנה: 2019

414 עמודים

הספר הזה לא פשוט רגשית לקריאה. הוא מתאר מצוקה אמיתית של ילדים שנחשפו יותר מדי לעולם המבוגרים וחווים נטישה מצמררת.

ג'ונה מתעורר בוקר אחד ומגלה כי אמו לוסי נעלמה. כשאחיו רפאל, המכונה רף, מתעורר, הוא אינו מספר לו שאמם נעלמה, הוא מנסה לשדר לו שיגרה, והם מתארגנים להליכה לבית הספר.
כשהם חוזרים ומגלים כי אימם עדיין לא שם הם מתחילים לדאוג. אך עם כל זאת הם מגיעים להחלטה משותפת כי אסור שאף אחד יגלה שאימם איננה, שמא יישלחו לסבתא סיוט ואולי אפילו ישלחו את רף לבית יתומים.

אביהם נמצא בכלא, ומלבד משפחת מרטין איתה הם בקשרי חברות (אך גם מהם הם מחליטים להסתיר את הסוד הנורא), אין מי שידאג להם. כשהם מגלים שגם כסף אין הם מנסים בדרכים יצירתיות לשרוד, להשיג אוכל ולעבור עוד יום.
הבית מתואר במצב של הזנחה נוראית- ערימת כלים בכיור, זבובים במטבח, האמבטיה מלאה במים עומדים, פח האשפה עולה על גדותיו ואין צרכים בסיסיים (נייר טואלט, אוכל וכו')….

הספר מתרחש בסה"כ במשך מספר ימים, הוא מתואר מנקודת מבטו של ג'ונה, ילד בן 9, הבוגר מבין השניים. ג'ונה מודע לתרחישים ועניינים שאינם תואמים את גילו הצעיר, הוא מגונן על אחיו בצורה מעוררת השראה ובוגרת. הוא מצליח להבין ניואנסים שלעתים מבוגרים לא מספיק רגישים אליהם – הוא ילד שמתחשק לבוא ולחבק אותו ואת אחיו הקטן ולבכות איתם על מה שעברו.

הקריאה בספר הזה מעוררת הרבה תהיות,  אולי על חוסר אחריות הורית להשאיר בית במצב הזנחה שכזה, שנראה כי נמשכה לאורך זמן (אם כי קשה לשפוט כשאיננו יודעים מה נקודת מבטה של האם), על ילדים שראו יותר מדי ביחס לגילם ועל כך שלעתים אנחנו שופטים באופן לא נכון את המציאות  ולא מודעים למה שעלול לקרות בבית לידנו…
הוא נוגע בעצבי הלב החשופים וגורם לזעזוע ורחמים על הנפשות הרכות שנאלצות לחוות את זה.
בתחילתו הספר קצת מבולבל, ואני מודה שחזרתי לקרוא את הפרקים הראשונים רק כשהבנתי את התפתחות העלילה, ואז הצלחתי פחות או יותר להבין..

הוא כתוב יפה אם כי השפה לא תמיד נקייה. הסופרת הצליחה להציגו מנקודת מבטם של הילדים באופן אותנטי ואמיתי.
לעתים הרגשתי כי ניתן היה לדלג על חלק מהפרטים ולקצרו מעט, אך עם כל זה אני ממליצה לקחת נשימה ארוכה ולקרוא את הספר המטלטל הזה.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀