המורדת / דבורה פלדמן

 הוצאה: כנרת זמורה דביר

שנה: 2013

304 עמודים

את הספר הזה השאלתי מהספריה בהמלצתה של הספרנית. הספר הוא ביוגרפיה של בחורה שגדלה בחסידות סאטמר הקיצונית , ובשלב מסויים החליטה לעזוב הכל ולהתחיל בחיים חדשים.

דבורה נולדה לאב עם פיגור קל ולאם שנטשה אותה (מסיבות מסתוריות) בגיל מוקדם. כיוון שאביה לא היה כשיר לגדלה, היא הועברה להתגורר בבית סבה וסבתה המבוגרים והעייפים, שבעצמם גידלו 11 ילדים.. אחת הדודות- חיה, מונתה לאחראית על החינוך שלה, והיא כמו שוטר רק חיפשה אותה בכל צעד שעשתה.

החיים בקהילה הסגורה מאוד נוקשים. ודבורה גדלה בחיים של סגפנות ואיסורים. אין מותרות, מעולם לא קנו לה בגדים חדשים, הכל יד שניה, הצניעות הייתה בחשיבות עליונה וכל התנהגות שלה נבדקה בזכוכית מגדלת.

בהגיעה לגיל 17 חיתנו אותה עם מישהו שפגשה רק חצי שעה, כי השידוך היה הולם והתאים ל2 המשפחות. דבורה חלמה כי בנישואיה תשיג סופסוף את החופש המיוחל, אך לאחר נישואיה היא הבינה כמה חיי הנישואין מאתגרים עבורה, ומלאי קשיים.

דבורה חיפשה את החופש, היא שנאה את תחושת הכבילות, את היחס לנשים, את הנהיה העיוורת אחרי החוקים הנוקשים של האדמו"ר.
המרד הקטן שלה התחיל כבר בילדותה בקריאת ספרי חול, דבר שהיה אסור בתכלית האיסור. בחשאי היא הייתה נוסעת באוטובוס לספריה רחוקה מביתה ושם הייתה שואלת ספרים ומחביאה אותם מתחת למזרן. וכשבגרה ונישאה הצורך למרוד גבר.

לאחר לידת בנה היא נמצאת בקונפליקט עצום ואז היא מחליטה להתנתק מחייה הקודמים, ולצאת לעולם הגדול והחופשי נטולת מגבלות ואיסורים.

למען עתידה דבורה הייתה צריכה להתנתק לחלוטין ממשפחתה, בכדי שלא תהווה כתם למשפחתה, והניתוק נעשה באופן קיצוני.
לי באופן אישי היה קשה עם הקיצוניות הזאת, המרידה הטוטאלית בכל מה שקשור לעברה והבעיטה בכל המסורת היהודית עד כדי פיתוח אנטיגוניזם כלפיה, במיוחד לאור העובדה שהיא נצר למשפחת ניצולי שואה (אם כי בסיום הספר היא מצהירה שהיא גאה להיות יהודיה). מאידך, קשה לשפוט את התנהגותה, היות ודרכה של החסידות הזאת היא מאוד קיצונית , ואני מניחה שכמעט כל מי שחי את החיים הנוקשים האלה מפתח אנטי כלפיהם, וחולם על תחושת החופש.

כחובבת ספרים ביוגרפיים נהניתי מהסיפור הזה, נחשפתי להליכותיה והנהגותיה של חסידות קיצונית ואנטי ציונית (מה שמאוד צרם לי), ואני בהחלט ממליצה עליו לחובבי הז'אנר.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀