יום שלישי, 8 בספטמבר 2020

חדר הפלאות / ז'וליאן סנדרל


 הוצאה: כתר

תרגום: עדה פלדור

שנה:2019

245 עמודים


כבר מהעטיפה הצבעונית נשביתי בקסמו של הספר הזה – הצבעים החיים מושכים את העין ועושים חשק לקרוא אותו.
הצבעים מהווים לכאורה ניגוד גמור לנושא העצוב של הספר, אך כשקוראים את הספר מבינים עד כמה הם הולמים את העלילה.

זהו סיפורה של תלמה – קרייריסטית, שאצלה העבודה במקום הראשון (כי אין לגיטימציה להורות בחברה בה היא עובדת), וחד הורית- אמא ללואי בן ה12.

באחד מסופי השבוע בדרכם לבילוי עם אמה, מתנגשת בלואי משאית. כתוצאה מהתאונה הוא מתאשפז בבית החולים ונכנס לתרדמת.
מאותו הרגע חייה של תלמה משתנים, סדרי העדיפויות מתהפכים, והיא משקיעה את כל כולה בלואי.

באחד הימים, כשסופסוף היא מעיזה להכנס לחדרו של לואי, היא מוצאת יומן שכתב ובו הוא תיעד את כל החלומות שלו , אותם הוא מתכנן להגשים עד לסוף חייו.
תלמה בהחלטה אמיצה מחליטה להגשים בעצמה את החלומות של לואי, כשהיא מסריטה אותם ומקרינה לו בחדרו בביה"ח. חלק מהחלומות כמעט הזויים, חלקם חלומות של ילד וחלקם דורשים אומץ והשקעה, אך תלמה לא מוותרת לעצמה ומחליטה להגשים את כולם.

באופן אירוני לטרגדיה שתלמה חווה, הספר מסופר בצורה קלילה ומשעשעת. החוויות של תלמה לעתים מצחיקות ולעתים מרגשות וזה הקסם בסיפור. מתוך החוויות תלמה עצמה לומדת על החיים, על צמיחה אישית, על סדרי עדיפויות ועל אהבה.

הספר מעורר מחשבה ומכניס לפרופורציה,  הוא גורם לקורא להבין שהחיים אינם בשליטתנו.
עלינו להעמיד בראש סדרי העדיפויות את האהובים והקרובים לנו, ולא לחכות חלילה לתפניות שליליות בעלילת החיים שלנו.

לסיכום- ספר מקסים ומרגש, המעורר אותנו לחשוב מה חשוב באמת בחיים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה