הברמן של הריץ / פיליפ קולן

הוצאה: פן, ידיעות אחרונות
תרגום: אסנת יקירה
שנה: 2025
391 עמודים

"אל תשכח: הבר הזה הוא תיאטרון של מסכות. תדאג למסכה שלך, ואל תזניח שום פרט." (עמוד 116)

בשנת 1940, עת פריז מתמלאת גרמנים, והשלטון הנאצי עולה, מלון ריץ המפורסם ממשיך לפעול בשירות הגרמנים.
מדי ערב בשעה שש נפתח הבר, ומגיעים אליו הקצינים הגרמנים, אנשי הגסטפו ואנשי המפתח במשטר הנאצי.

פרנק מאייר הוא הברמן של הבר הזה, מדי ערב הוא ושני עוזריו משרתים את הנאצים המגיעים לשם.
פרנק הוא מותג - הוא ידוע בכשרונו המיוחד להתאים קוקטייל לכל אחד לפי דרישה, לפי צורך, לפי אופי ולפי הביקוש. הוא יודע להמציא קוקטיילים חדשים במידת הצורך, ועל הדרך להקשיב, ולשמש כמעט כמו פסיכולוג עבורם. 

אבל פרנק מסתיר סוד גדול - הוא יהודי, ואסור שאף אחד ידע את זה. 
לאורך כל המלחמה פרנק מסתיר את העובדה הזאת. הוא מתיידד עם הגרמנים, מגלה סודות, ולעיתים גם מצליח להציל כך את חייו וחיי חבריו.

הסיפור הזה מבוסס על סיפורו האמיתי של פרנק, וראיתי עליו המלצות רבות, ולכן גם הסתקרנתי לגביו.

שילוב של ביוגרפיה עם סיפור היסטורי זה בד"כ שילוב מנצח בעיני. הפעם הרגשתי שלספר היה פוטנציאל מאוד גדול, אבל הכתיבה שלו קצת כבדה ואיטית.

זה ספר שלא נקרא בשטף, אלא דורש ריכוז. הסיפור נע בין קטעים מעניינים ואפילו משלב קצת מתח, לבין קטעים פחות זורמים.

פרנק הוא דמות מעניינת מאוד. באופן מפתיע הוא הצליח כמעט ב100% להסתיר את סודותיו. בסה"כ הוא אדם טוב שהתנהל בתקופה קשה בדרך שעזרה לו ולמקורביו, גם אם לפעמים זה היה שנוי במחלוקת. הוא מצליח להתחבב על הסובבים אותו, וכנראה יש בו איזשהו קסם אישי כך שאנשים מרגישים בנוח לשתף אותו בסודותיהם ולסמוך עליו.

לסיכום - מדובר בספר מעניין, אבל כזה שדורש סבלנות בעת הקריאה בו.

בשורה אחת: "בסופו של דבר אם חושבים על זה, מרגע שיורד החושך מתבהרים השמים, ואנחנו יכולים לראות את הכוכבים". (עמוד 134)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀