הבת מפריז / קריסטין הרמל

הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2023
327 עמודים

אליס וג'ולייט נפגשות במקרה ביער בולון, כשאליס פתאום לא חשה בטוב וג'ולייט מיד מתגייסת לסייע לה.  ההיכרות ביניהן הופכת לחברות- שתיהן הריוניות, הן יולדות בהפרש קטן ומגדלות את בנותיהן להיות החברות הכי טובות.

ג'ולייט היא אמא לשלושה ילדים, בעלת חנות ספרים בפריז ונשואה באושר, ואליס נשואה לאמן מפורסם וקומיניסט, שדעותיו נוגדות את השלטון.

כשהמלחמה מגיעה גם לצרפת, אליס מוצאת עצמה בסכנת חיים, היא נאלצת לברוח במהירות ובהחלטה אמיצה והרת גורל, היא מפקידה את ביתה האהובה בידי חברתה ג'ולייט.

חנות הספרים היא פינה קסומה ואהובה בה ג'ולייט גם עובדת וגם מגדלת את משפחתה, עד שבאחד הימים נופלת פצצה והורסת את החנות, ורק ג'ולייט וילדה קטנה שורדות את התופת.

בתום המלחמה כשאליס חוזרת לפריז לחפש את ביתה היא מגלה חורבן והרס, אבל את ביתה היא לא מוצאת. היא מנסה להתחקות אחרי עקבותיה של ג'ולייט כדי להבין מה קרה ומה ארע לביתה ברגעים האחרונים עד שלבסוף היא מגיעה גם לניו יורק.

הספר מעלה דילמות על חברות ונאמנות, על סדרי עדיפויות ועל ויתורים קשים.

"נדמה לי שאהבה היא תמיד קשה, כי היא דורשת מאיתנו להפסיד קצת מעצמנו כדי להרוויח הרבה יותר..." (עמוד 21)

הספר אמנם עוסק במלחמת העולם השניה, אבל זה לא העיקר בו, והוא אינו עוסק בשואה או ביהודים. הוא מספר סיפור על אזרחים תמימים (יותר או פחות) שנפגעו במלחמה, ועל החורבן, ההרס והקורבנות שהיא גבתה.

מדובר ברומן היסטורי יחסית קליל (עד כמה שאפשר ביחס לנושא) על נושא מעניין, אבל קצת קלישאתי. (באיזה שהוא מקום הרגשתי שהסיפור קצת מוכר לי...).

זה ספר נחמד וזורם לקריאה והוא בסה"כ מהנה, אבל הוא לא מהספרים הכי טובים של קריסטין הרמל.

בשורה אחת: "...לפעמים  דווקא הדרכים שאנחנו פוסעים בהן בלי לדעת הן שמביאות אותנו בדיוק למקום שנועדנו להיות בו." (עמוד 290)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀