סיפורה של הבת / ארמנדו לוקאס קוראה

הוצאה: מטר
תרגום:אסנת הדר
שנה: 2021
287 עמודים

אמנם מדובר בספר שיצא לפני כשלוש שנים, אבל חיפשתי משהו שיתאים ליום השואה, והשאיפה שלי היתה לסיים אותו לפני כדי שאספיק להעלות את הסקירה בזמן, אך לצערי לא הספקתי.

לאמנדה ויוליוס שטרנברג יש חנות ספרים משפחתית בברלין, יוליוס הוא גם רופא קרדיולוג מוכשר ואהוב שמטפל בכל מי שצריך ללא הבדל דת, גזע או מין. אך בשנת 1939 שורפים להם את החנות ולוקחים את יוליוס למחנה ריכוז, וכל זאת בשל היותם יהודים.

אמנדה מחליטה לברוח עם שתי בנותיה הקטנות, ובזכות תושייתו של בעלה, שדאג להן מראש, היא מגיעה לספינת פליטים שאמורה לעזוב את ברלין לאמריקה, ושם היא מקבלת החלטה גורלית שתשנה את חייה.
אמנדה ממשיכה לברוח לכיוון דרום צרפת לבית ידידת המשפחה, אך גם לשם מגיעים הנאצים, ובסופו של דבר גם היא נשלחת למחנה עבודה, ושוב היא נאלצת לקבל החלטה גורלית.

בשנת 2015, אליז בת השמונים המתגוררת באמריקה, מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מאישה שמביאה לה מכתבים מאימה ומעברה, עבר שהיא רצתה וניסתה להדחיק ולשכוח.

את הספר הזה קראתי קצת אחרי שקראתי את הספר הבת מפריז, וכיוון שגם הוא פותח במשפחה שיש לה חנות ספרים, ויש בו עוד כמה קווי דמיון המשותפים בין הספרים, מצאתי את עצמי לעיתים מתבלבלת.

זהו ספר על בחירות בלתי אפשריות שקורות רק בתקופות קשות , על רגעים כואבים , על החמצה ועל אנשים אמיצים שבוחרים על אף הכל לבחור בטוב ולהציל חיים.

הספר שמבוסס בחלקו על אירועים אמיתיים, מעיד על אכזריות הנאצים ומראה שהגרמנים התעללו לא רק ביהודים. 

זהו סיפור מעניין עם עלילה טובה (למרות שיש בו הרבה קטעים שמזכירים ספרים דומים), אבל הכתיבה לא מאוד סוחפת ולכן גם לקח לי כמה ימים לסיים אותו, ולא כפי שתכננתי. 

בשורה אחת: "לא את ולא אני יכולות לשנות את העתיד, אז עדיף לא לצפות לשום דבר: תני לדברים לבוא בזמנם." (עמוד 256)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀