תרגום: דלית כהן
שנה: 2022
358 עמודים
"...בתקופות הכי קשות שלי זה הדבר היחיד שתמיד עזר לי. הייתי מעלה חיוך על הפנים ומכריחה את עצמי לצחוק קצת, ואז, יום אחד, כבר לא הייתי צריכה להעמיד פנים. אם אנחנו מאמינים במשהו מספיק חזק. אם נגיד אותו לעצמנו בכל רגע ובכל יום, אז בסוף זה יקרה." (עמוד 58)
כשאליס מגיעה למחלקת השיקום בבית חולים סנט פרנסיס, כל המחלקה דרוכה. אליס עברה תאונה טראגית קשה וכל גופה מלא כוויות, ומאז היא שותקת ולא מוכנה שאיש יראה אותה (מלבד הצוות הרפואי).
אלפי שגם עובר שיקום לאחר תאונה מצערת, נמצא במיטה לידה, אך הוא לא רואה אותה כיוון שווילון מפריד ביניהם והרבה שקט. אבל אלפי הוא לא ממש טיפוס שתקן - הוא חברותי ואוהב לדבר עם כולם, ולכן הוא לא מוכן לוותר.
בזכות כשרונו להתחבב על כולם, הוא מצליח בהדרגה לתקשר עם אליס, ולאט לאט הם מתקרבים, חולקים יחד סיפורים, בדיחות ואפילו סודות.
אבל כשמתקרב יום השחרור, לא ברור מה יקרה לקשר הזה, הרי בכל זאת הם מעולם לא התראו...
"הצלקות שלנו הן בסך הכל הסימנים של הסיפורים שלנו, הן מראות איך חיינו את החיים שלנו, ובעיקר את העובדה שהצלחנו לשרוד, אל תחביאי את הסיפור שלך בין הצללים." (עמוד 330)
אתחיל דווקא בכריכה הצבעונית והמקסימה שמושכת את העין, ולא מאפשרת להתעלם מהספר הזה. וכמו הכריכה כך גם עלילת הספר מספרת סיפור מקסים אופטימי וצבעוני.
הספר מזכיר מעט את הסגנון של הספר "צעדים קטנים של אהבה", ולכן מי שאהב אותו בוודאי יאהב גם את הספר הזה.
מדובר בסיפור על שני אנשים נחושים שמתמודדים עם תאונה ששינתה את חייהם לחלוטין. המצב הזה מוביל כל אחד מהם לחשבון נפש על חייו, על סדרי העדיפויות שלו, הם לומדים למי באמת אכפת מהם ומי רק רוצה לצאת ידי חובה, והם בעיקר לומדים אחד ואחת מהשני/ה.
מדובר בספר שמעלה נקודה כואבת, אך מלמד משהו על חברות ואהבה. הוא אופטימי, לעיתים משעשע והוא מלא בתובנות לחיים.
שווה קריאה!
בשורה אחת: "...גם כשאתה שקוע כל כך עמוק שאתה רואה מסביבך רק חושך. אלפי, יש חיים שלמים שמחכים לך. אולי אלה לא החיים שהיו לך קודם או אלה שחלמת שיהיו לך, אבל הם שם." (עמוד 111)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה