יום חמישי, 29 ביוני 2023

שיינה / יהונתן ולד


הוצאה: עצמית
שנה: 2023
268 עמודים

בדרך כלל אינני חובבת גדולה של ספרים ישראלים, אך משהו בכריכה הצבעונית והיפה משך אותי, והתקציר סיקרן אותי וככה יצאתי לדרך.

כששיינה מסתכלת מחלון ביתה בשכונת מאה שערים ורואה את רונה מסתובבת ברחוב מבולבלת, מיד היא יורדת לסייע לה למצוא היכן קונים את הקוגעל הכי טוב לסבתא שלה.
זוהי תחילתה של חברות מופלאה בין שתי בנות השונות אחת מהשניה מרחק שנות אור.

שיינה ורונה הן בנות בגיל ההתבגרות החוות חוויות יחד וכל אחת לחוד, כשהן תומכות ונתמכות אחת בשניה.

הן מתבגרות אחת לצד השניה, חייהן עוברים עליות ומורדות, תפניות ופיתולים ויחד הן מנסות לראות כל אחת את נקודת המבט והשקפת עולמה של חברתה.

זהו סיפור מדהים ומרגש שמתרחש ברובו בירושלים - הוא נע בין הסמטאות הישנות של מאה שערים לבין השכונה היפה והמטופחת - המושבה הגרמנית, ומגיע גם לברוקלין.

הספר פותח צוהר לעולמה של החברה החרדית הליטאית - על הדברים הטובים שבה וגם על הנוקשות שבה. 

החברות של שיינה ורונה כל כך יפה ומכבדת שהיא ראויה לקנאה, כך שגם כשיש משבר היא נשארת עמוק בלב.
מדהים לקרוא על הגשר שנוצר בין שני העולמות,  על קבלת השונה, על התמיכה ההדדית למרות הפער ההשקפתי - והלוואי וכולנו היינו ככה.

הספר מסופר מנקודת המבט של שיינה החרדית, ואהבתי את העובדה שהסופר מכבד את שני הצדדים בספר ומציג גם את הדת וגם את החילוניות באור יפה, הוא לא מצדד רק באחד מהם ולא טוען שיש צד צודק וצד שפחות, אלא שומר על אובייקטיביות.

מדובר בספר מרתק ומרגש שיש בו כמה תפניות מטלטלות, הוא גרם לי לדמוע ולצחוק, לכאוב ולשמוח.

מומלץ!

בשורה אחת: "כל העולמות דומים רק התפאורה שונה". (עמוד 64)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הילדה האנגלייה האבודה / ג'וליה קלי


הוצאה פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה: 2023
479 עמודים

הסיפור מתחיל בשנת 1935 בליברפול שבאנגליה, עת ויו הגדלה עם הוריה הקתולים הנוקשים, נכנסת להריון לא צפוי מגבר יהודי שחולם להיות נגן ג'ז מפורסם. המשפחה, שלא מסוגלת לשאת את החרפה (וכמובן שגם ויו עצמה) מאלצת אותה להתחתן עם ג'ושוע בנישואים חפוזים.

ביום החתונה ג'ושוע מקבל החלטה מפתיעה, וכך ויו נאלצת לשוב לחייה הקודמים ולמשטר הנוקשה של הוריה.

כאשר פורצת מלחמת העולם השניה ויו נאלצת להחליט האם לשלוח את ביתה לאחד הכפרים בכדי להגן עליה מההפגזות ומהבליץ. 
במקביל ג'ושוע מחליט להתגייס לחיל האויר כדי להגן על ארצו. המלחמה מעוררת אותו לחשוב מחדש על משפחתו - אישתו וביתו.

טרגדיה מאלצת את ויו להיעזר בג'ושוע, מה שמאלץ אותה להתמודד עם סודות העבר.

סיפורה של ויו נוגע ללב - היא שגדלה בבית קר ונוקשה, מגדלת את ביתה עם המון חום ואהבה וחולמת להעניק לה חיים מאושרים. למרות היחס של הסביבה כלפיה היא בוחרת לעשות בסופו של דבר מה שטוב לה. 
המלחמה מאלצת את ויו להתמודד עם דילמות לא פשוטות , אך בסופו של דבר כמו אמא לביאה, היא דואגת להעמיד את חייה של בתה לפני הכל.

לקראת יציאה לחופשה משפחתית חיפשתי ספר מעניין, התלבטתי לגבי הספר הזה כיוון שבכל זאת מדובר ברומן היסטורי על רקע מלחמת העולם השניה וחששתי שיהיה כבד, אך לשמחתי הרבה הספר כתוב בשפה קולחת, הוא מעניין והדפים עוברים במהירות, כך שהצלחתי לקרוא אותו בטיסה וגם קצת במהלך החופשה. (וגם על הספר ניכר קצת שהוא עבר טלטלות).

הספר מציג בפנינו כמה סוגים של אמהות ומראה לנו עד כמה מנעד ההתנהגויות של ההורות הוא רחב, עד כמה יש לו השפעה על הילדים, ועד כמה בסופו של דבר מה שהם הכי זקוקים לו זה חום ואהבה.

בשורה אחת: "אין שום שפה בעולם שתוכל לתאר את היופי, הכוח והגבורה של אהבת אם".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי



בלתי אפשרי / שרה לוטס


הוצאה: דני ספרים       
תרגום: דנה אלעזר הלוי
שנה: 2022
529 עמודים

"את מאושרת. הוא מאושר. כולם מאושרים." (עמוד 429)

לפעמים מתחשק לי לקרוא ספר קליל, רומנטי, אפילו קצת קיטש, וככה הזדמן לידי הספר הזה.

ניק הוא סופר מדשדש, הנמצא בזוגיות מדשדשת והיצור שהכי קרוב אליו זאת הכלבה שלו. 

בי היא רווקה, תופרת מצליחה, המחייה בגדים- היא נותנת הזדמנות לבגדים לא שימושיים "לחזור לחיים",  ויש לה חברה טובה בשם לילי שהיא מאוד אוהבת.

כשניק כותב מייל והמייל נשלח בטעות לבי, מתחילה ביניהם התכתבות. ההתכתבות מובילה לעוד התכתבות ועוד אחת וכך נוצר חיבור מעניין, עד שהם מחליטים להיפגש ולצאת לדייט.

הם קובעים להיפגש בתחנת יוסטון מתחת לשעון, כל אחד יוצא לדרכו, הם חולמים על סיפור אהבה, אבל מה שנראה מושלם הופך לבלתי אפשרי.

הספר הכתוב בשפה קולחת, התחיל מעולה וזרם לי מאוד. אהבתי את סגנון הכתיבה, את ההתכתבות המיוחדת בין ניק לבי, את הסיטואציות המשעשעות שבי עוברת, את ניצוצות הרומנטיקה ואת האהבה שמתהווה.

יש בו את המאפיינים של ספר קיטש, רומנטי קליל וחמוד.

אבל בשלב מסויים הספר הופך מעט לדמיוני (לא סגנון שאני בד"כ קוראת), והשילוב הזה יחד עם האורך שלו גרם לכך שלקח לי בערך שבועיים לקרוא את הספר.

וכך יצא שהתחלתי את הספר בהתלהבות וסיימתי עם קצת פחות. אבל אולי זה בגלל שאני מעדיפה ספרים קצת יותר ריאליסטים.

בשורה אחת: "ככה זה בחיים. הם זורקים אותך לכל מיני מקומות, אה?" (עמוד 324).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀