שנה: 2023
415 עמודים
את סיפורו של ירמיהו לא יצא לי לקרוא אני חושבת מאז תקופת הבגרות בתנ"ך, ועבר "מעט" זמן מאז. וגם אז\ מה שלמדתי עד כמה שזכור לי, לא היה ברמה מעמיקה.
יוסף עמרני עושה חסד עם ירמיהו כשהוא מחיה את ההיסטוריה ואת סיפורו, ומספר אותו כשהוא מלא ברגש ופאתוס ועם כל המורכבויות שבו.
מאז שירמיהו היה ילד הוא היה שונה מאחיו, הוא אהב לשבת עם אביו וללמוד תורה והלכה. באותה תקופה זה היה נחשב חריג, כיוון שרוב העם בחר לעבוד עבודה זרה ולא לנהוג על פי חוקי הדת.
באחד הימים הוא חווה התגלות והוא מבין כי כבר מבטן אימו, אלוקים ייעד אותו להיות נביא בעם ישראל. וכך מגיל 17 הוא מסתובב בבמות וקורא לעם לעזוב את עבודת האלילים, לתקן את הפשעים החברתיים , ואת היחס בין אדם לחברו.
ירמיהו חי חיי סבל. הוא שנוא, הוא מוקע, הוא סופג עלבונות, אלימות וייסורים קשים, כל זאת למען הצלתו של עם ישראל. הוא חי במטרה להציל את העם מנבואות הזעם שהוא מנבא עליהם על ידי כך שיחזרו בתשובה.
לאורך הספר יש סקירה היסטורית של התקופה, של הדמויות המשפיעות , ובעיקר הכרות מעמיקה עם דמותו של נביא החורבן והגאולה - ירמיהו.
כשקוראים את הספר, יש תחושה מסוימת כי ההיסטוריה חוזרת ולצערנו לא תמיד זה טוב.
זהו ספר על מנהיג שנוא, על שנאת אחים שמובילה לעיתים לחוסר צדק ולמוות. ולדעתי מומלץ לקרוא אותו ולו בכדי לעשות הכול שהחלקים הלא טובים בסיפור לא יחזרו על עצמם.
לסיכום, אני בדרך כלל נרתעת מרומנים תנכיים, כי באופן אישי אני פחות מתחברת לסגנון, הפעם הופתעתי לטובה. מדובר בספר שמשתדל לדבוק באמת, לא נותן תחושה שהוא הופך את הסיפור ל"רומן זול", הוא כתוב באופן מרתק (גם אם לעיתים קצת כבד, אבל אין מה לעשות מדובר בנושא כבד), הוא מעמיק ומקיף וניכר כי כותבו עשה מחקר עומק על הנושא, ובסופו של דבר החכמתי ונהנתי ממנו.
בשורה אחת: "כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר... אל תירא מפניהם כי איתך אני להצילך." (מתוך ספר ירמיהו, עמוד 43 בספר).
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה