הוצאה: כתר
תרגום: עדה פלדור
שנה: 2022
100 עמודים
ביער עבות אחד, בזמן מלחמת העולם השנייה, חיו חוטב וחוטבת עצים, הם היו עניים מאוד, כך שבקושי היה להם מה לאכול.
לזוג לא היו ילדים - החוטב שמח על כך שאין לו עוד פיות להאכיל, אך החוטבת בסתר ליבה התפללה לילד שקצת יכניס שמחה לחייה ויפר את הבדידות העגומה.
בכל יום היה החוטב יוצא לעבודות בשירות החיילים הגרמנים, והיא הייתה נשארת לבדה לקושש זרדים.
באחד הימים היא שמה לב כי מדי יום עוברת רכבת משא ליד ביתם, רכבת מרובת קרונות, מרובת סחורות. כשהיא מגלה זאת היא מתחילה להתפלל ל"אלוהי הרכבת" שאולי ישליך לה משהו מהמשאות אותן הרכבת מסיעה - אולי בגד, אולי קצת אוכל...
על אחת הרכבות נמצאים זוג צעיר עם התאומים שלהם הקטנים - בן ובת שנולדו לא מזמן, תינוקות רעבים המשוועים לחלב ואין במה להאכילם. עד שהאב מחליט לעשות מעשה.
הספר הזה, שהוא יותר ספרון, מאוד קצר, אך במאת העמודים שלו קורה כל כך הרבה, חיים שלמים מתהפכים, והסיפור שלו כל כך מטלטל ונוגע ללב שגמעתי אותו בערך בחצי שעה.
מלחמת העולם השנייה יצרה תרחישים לא הגיוניים ולא נורמליים, שבמצבים רגילים לא היו כלל עולים על הדעת. וכך נולדו דילמות מוסריות לא פשוטות בכלל.
אמנם לא מדובר בסיפור אמיתי, אך סביר שסיפורים דומים התרחשו באותה תקופה איומה וחשוכה.
בשורה אחת: לפעמים במעט מלל אפשר להעביר הרבה מסר
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה