הוצאה: כנרת זמורה דביר
שנה: 2022
351 עמודים
הספר הזה פותח בסמטאות איסטנבול הססגוניות בתקופת מלחמת העולם, וממשיך בישראל עד לשנות השבעים, במושב קטן שמורכב מעולים מטורקיה .
ויקטוריה נולדה עם כישרון נדיר שיש בו גם ברכה וגם קללה. היא ידעה לחזות את העתיד באופן בהיר כל כך שלעיתים זה גרם לה לצער רב ולכאב, ולעיתים לשמחה. יש שהעריצו אותה על כך והיו מחפשים את עצותיה , ויש שחששו מפניה ואף כינו אותה מכשפה. אך הקושי הגדול ביותר היה שלא היה באפשרותה לשנות את הגורל שנקבע.
בעודה בחורה צעירה באיסטנבול, ויקטוריה מתאהבת ביהודה, אך יהודה אוהב מישהי אחרת ואיתה הוא מתחתן. חייה של ויקטוריה נשזרים בחייו של יהודה ואישתו כשכנים וכשותפים למסע. אך הדרך רצופה מכשולים, כאב וסודות.
זהו ספר על תרבות והווי שלא הכרתי, על מנהגים, על מאכלים וטעמים - עד כדי כך שהתחשק לי לטעום מהמאכלים המתוארים בו. לאורך הספר שזורות מילים בלדינו, מתואורות חוויות מרגשות ועוצמתיות, ויש בו הרבה כאב והחמצה.
מעבר לתרבות הספר גם נוגע בסיפורה של ארץ ישראל בראשיתה - בניית ישוב, קשיי קליטה, התמודדות עם קשיים מבית ומחוץ.
הדמויות שבו ססגוניות, צבעוניות ומתוארות בחיות רבה, מה שהופך את הסיפור לנוגע ללב.
הספר התחיל מעניין, חלקו האמצעי היה מעט איטי יותר, והשליש האחרון שלו היה מרתק ועוצמתי, כך שנשאבתי אליו - קראתי אותו בנשימה עצורה ועם הרבה דמעות. (תכינו טישו!).
מזמן לא קראתי ספר ישראלי כזה, שהוא רומן היסטורי, תרבותי, ארצישראלי מצויין! מובטחת הנאה למי שיקרא אותו.
בשורה אחת: "...אנשים לא תמיד מוכנים לשמוע את מה שהם מבקשים לדעת..." (עמוד 74)
בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה