קורות הולכת הרגל / דבורה דויטש

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2021
366 עמודים

"היא תחזור להיות הולכת רגל. יש לה די והותר אחריות גם כך. היא תסע באוטובוסים ותיקח טרמפים, ובעיקר, תלך ברגל. היא תלך הרבה מאוד ברגל. לכל מקום שצריך. " (עמוד 85)

ענת היא עקרת בית למופת, אמא לשני ילדים, נשואה לדניאל, המנהלת את חייה בעיקר באמצעות רשימות.
יש לה רשימות למסעדות טובות, לפרקי תהילים שיש לומר לכל עניין ובעיה, רשימות של בעלי מקצוע, קואצ'רים, ומטפלים שונים ומשונים, וגם מעקב של כמה היא שוקלת בכל יום (בכל זאת היא מנסה לשמור)...

כשנודע לענת כי היא מוזמנת לפגישת מחזור, היא מיד פותחת רשימה חדשה. רשימה של כל מה שעליה להספיק לעשות לפני הפגישה כדי שלא תגדיר עצמה סתם "עקרת בית נשואה עם ילדים" - בין היתר עליה לרדת במשקל, אולי לסייע בהקמת אפליקציה חדשה, להילחם בשינויים בבית הספר ועוד.

ברקע בעלה רוצה שהיא תמצא עבודה, אמא שלה צריכה שיכוונו לה הרדיו, אמא מבית הספר מנסה לחבל במאבק שלה והבן שלה צועק שהוא שונא את כולם.

מקריאת התקציר נדמה כי מדובר בספר קליל וחמוד, אך בסופו של דבר קליל הוא לא ממש היה. 
ענת מתארת בדיוק רב, לעיתים לפרטי פרטים את קורותיה, גחמותיה ומחשבותיה, ונדמה שהקצב של הספר הוא לעיתים כמו הקצב של הולכת רגל :).

ענת מתארת בעצם את החיים של רובנו פחות או יותר, גם אם לפעמים באופן קצת יותר מוקצן  - ההתמודדות עם האימהות, הזוגיות, החברות, היחסים עם המשקל, ועוד המון סיטואציות שיגרתיות. 
הספר כתוב באופן שנון, לעיתים ציני, לעיתים מצחיק, לעיתים מכעיס ולעיתים מאוד מר.
הוא מאוד הזכיר לי בסגנונו טור שבועי בעיתון שכותבת עקרת בית ובעיקר אמא (ואולי זה היה מוסיף להנאת הקריאה אם אכן היה כתוב כך).

בסופו של דבר מדובר בספר חמוד ששם סוג של מראה על החיים, ומלמד ששוקולד פותר הרבה בעיות...

בשורה אחת: שגרה זה רע?

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀