הוצאה: פן הוצאה לאור, ידיעות אחרונות
תרגום: אילן פן
שנה: 2021
180 עמודים
אידי ריכטר עוברת עם בעלה אורן לגור בפרת' שבאוסטרליה קצת אחרי מותו של אביה לאחר תקופה קשה. היא משאירה מאחור את אימה ואחותה וגם את החתול (או לפחות ככה היא חושבת).
בעוד בעלה אורן עסוק בעבודתו היא מוצאת עצמה לבד - מחפשת חברה, עניין ותעסוקה. אידי מנסה להתאקלם אך הזכרונות מאביה יחד עם סוד שהיא מנסה להסתיר, אוכלים את ליבה ומשפיעים על היחסים שלה גם עם בעלה - כך שמשבר גורר משבר.
הספר מסופר מנקודת המבט של אידי - היא מתארת את ההתמודדות, את הטרגדיה ואת הנסיונות להתאושש.
אהבתי את מערכת היחסים המתוארת שלה עם בעלה - את האהבה שלו כלפיה ואת הנסיונות להבין, להתקרב, לשמח ולעודד על אף כל הקשיים.
הספר שעוסק בנושא מאוד מורכב ועצוב כתוב בצורה קלילה ונהניתי לקרוא אותו במהלך חופשה.
הסופרת הכניסה גם הקשרים יהודיים/ישראלים שגם מוסיפים עניין לספר.
הקלילות שלו היא מעין קונטרה לנושאים בספר, הוא מתובל גם קצת בהומור שחור ובציניות מה שמאפשר לקורא להרגיש אמפטיה כלפי אידי, גם אם המעשים שלה לעיתים תמוהים/משונים.
לסיכום אין מדובר בספר חובה אך הוא ספר חמוד ויחסית קצר, על נושא אמנם כבד אבל מעניין.
בשורה אחת: "לדעת לשכוח, פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר" (ר' נחמן מברסלב).
בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה