ספר החברים האבודים / ליסה וינגייט

הוצאה: מודן
תרגום: דורית בריל-פולק
שנה: 2021
464 עמודים

את הספר הראשון של וינגייט "לפני שהיינו שלך" מאוד אהבתי, ולכן הגעתי עם ציפיות גבוהות לספר הזה, וגם התקציר שלו היה נשמע מסקרן.

זהו ספר המורכב למעשה משני סיפורים עיקריים:

סיפור אחד מתרחש במאה ה-19, לאחר שחרור העבדים בארצות הברית. עדיין שוררת אנרכיה מסויימת ומעמד הלבנים גבוה בהרבה לעומת השחורים. יש הפרדה גזענית מובהקת במגורים/בהשכלה/ בעבודה וכו'.

הני, מיסי ליוויניה וג'ינו ג'יין נקלעות לסיטואציה בה הן נאלצות לצאת יחד למסע חיפושים. הני היא שפחה משוחררת שאיבדה את כל משפחתה בתקופת העבדות, ליווינה היא ביתו של בעל מטעים ממעמד גבוה, וג'ינו ג'יין היא הבת של פילגשו. מדובר בשלישיה מוזרה שבמצב רגיל לא היה אמור להיות קשר ביניהן, הן נודדות מלואיזינה לטקסס כשכל אחת מהן נושאת עימה משא נפשי, סודות ורצונות.

הסיפור השני מתרחש בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת כאשר בני סילווה עוזבת את קליפורניה ועוברת להתגורר בלואיזינה, שם היא מתקבלת לעבודה כמורה. בתחילה נראה כי התלמידים "לא שמים עליה", תושבי המקום חשדניים כלפיה, הבית בו היא גרה מתפורר ומועמד ככל הנראה להריסה/מכירה ובכלל הכל פועל נגדה. הסקרנות כלפי בית האחוזה הסמוך למגוריה גורמת לה לחשוף סודות, ואולי להצליח לעורר שינוי.

יש משהו בספר הזה שמזכיר את הסדרה "אבודים" עם צופית גרנט, רק בגרסה של המאה ה-19, עת אמצעי התקשורת היו דלים ואנשים חיפשו את יקירהם באמצעות מודעות בעיתון. אנשי הדת בכנסיות נרתמו לסייע ולהקריא את המודעות לטובת אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב, ומדי פעם היו מתרחשים ניסים ובני משפחה הצליחו להתאחד.

לקח לי הרבה זמן לקרוא את הספר הזה, ועוד יותר זמן לכתוב עליו סקירה. הנושא של הספר מקורי ומעניין ואכן בתחילת הקריאה נשאבתי לסיפור. לצערי, ככל שהתקדמתי בקריאה הרגשתי שהספר מלאה, אפילו שקלתי מספר פעמים לנטוש. העלילה מתקדמת בקצב מאוד איטי, ולדעתי היה אפשר לקצר אותו בהרבה.
בסופו של דבר לא נטשתי אותו והסוף שלו היה מרגש.

מדובר ברומן היסטורי על נושא מסקרן שלא יצא לא לקרוא עליו. אהבתי את 2 הדמויות העיקריות שבו בני והני - שתי נשים בתקופות שונות, שתיהן נשים חזקות, ועל אף שהן חיות במציאות קצת תלושה הן מהזן השורד, הן לא מוותרות לא לעצמן ולא לסובבים אותן.

בשורה אחת: "לפעמים הצרות יכולות להיות כמו חתיכת חוט שהסתבך בטוויה והוא מלא קשרים. אי אפשר להבין למה הוא ככה ואיך אפשר ליישר אותו, אבל גם אי אפשר להחביא אותו. (עמוד 81)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀