יום ראשון, 14 במרץ 2021

ברידג'רטון (הדוכס ואני) / ג'וליה קווין


הוצאה: א(ה)בות
תרגום: דינה עזריאל
שנה: 2020
382 עמודים

כשדפני מגיעה לפרקה, אמא שלה כמו כל אמהות החברה הגבוהה רוצה להשיא אותה לבחור הולם.
לשם כך נדרשת דפני להגיע לכל הנשפים ולהיות מוצגת על ידי אימה בפני כל הגברים הפוטנצייאלים.

באחד הנשפים היא נתקלת בדוכס סיימון באסט, חברו של אחיה, ויחד הם רוקחים מזימה לפיה הם יציגו עצמם כזוג, וכך סיימון יוכל להמנע מכל האמהות השתלטניות שמנסות לחתן אותו. סיימון אינו מתכוון להתחתן לעולם וכך יפסיקו "להציק" לו, וקרנה של דפני תעלה בפני מחזרים פוטנציאליים, וכך היא תהפוך לכלה מבוקשת.

הם מצליחים להעמיד פנים לזמן מה, אך יש בעיה אחת- דפני מתאהבת בסיימון, ועכשיו יש לה משימה קשה לשכנע אותו להפוך לסיפור אהבה באמת.


הסיפור מתרחש במאה ה19 בלונדון. ומתאר את הווי החברה הגבוהה, אנשי המעמד הגבוה המוקפים משרתים, חובבי נשפים ומסיבות ומנהלים לרוב מספר אחוזות.

משפחתה של דפני, משפחת ברידג'רטון מתוארת כמשפחה שמחה, מלאת חיים ומלוכדת.
אימה של דפני, אלמנה המגדלת שמונה ילדים, שרובם בנים, ומנצחת עליהם ביד רמה. וגם אם דמותה אינה דמות עיקרית בספר אהבתי את העוצמה שהיא משדרת - את העובדה שילדיה מפחדים ממנה ומצייתים לדבריה ומצד שני היא חמה ואוהבת ואפשר לומר שילדיה מעריצים אותה.
אחיה של דפני, שמתוארים קצת כגברים מגודלים, מגינים על דפני ללא עוררין, הם לא מוכנים שתפגע ועוטפים אותה בכל התמיכה שרק אפשר, לפעמים אפילו יותר מדי.

זהו סיפור אהבה תקופתי, המתאר הווי שעבר מהעולם. הוא מעלה קונפליקטים, מסעיר, מרגש ומרגיש כמו אופרת סבון.

לספר הזה חיכיתי עוד כשיצא בשמו הראשון הדוכס ואני, והגעתי אליו עם ציפיות גבוהות וסקרנות, אך לצערי כנראה הציפיות שלי היו גבוהות מדי, בסופו של דבר מדובר ברומן רומנטי קליל ונחמד שאפשר להעביר איתו את הזמן בנעימים, אבל אי אפשר לומר עליו שהוא ספר חובה.

בשורה אחת: לפעמים האהבה מגיעה דוקא מהכיוון הכי לא צפוי.

בדירוג סמיילי: 🙂🙂🙂

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה