הוצאה: אוריון
שנה: 2020
22 עמודים
באחד הימים מוצא עצמו קלמן, קרנף ביישן וקטן, עומד ומסתתר מתחת לעץ התאנה, מפחד לזוז, נושם בשקט, כל זאת כדי לא להתגלות - ככה אמא אמרה לו כשהלכה בבוקר.
קלמן מסתכל על חבריו החיות ורוצה להיות חופשי כמותם.
לפתע הוא שומע רחשים על העץ, אך כיוון שהוא קצר רואי לקח זמן עד שהבחין ביצור שלא הכיר- הרי זאת הזיקית ששמה זלדה.
הזיקית עוברת מענף לענף מחליפה צבעים ונטמעת בנוף, מתעתעת בכולם ובקלמן. קלמן מוצא עצמו מבולבל כשאינו מצליח לראות אותה, אך הוא מבין שיש בה משהו מיוחד המאפשר לה להסתתר באמצעות צבעי הסוואה.
כשהתחילו בשיחה מבינה הזיקית שקלמן זקוק לעצה. הוא מסביר לה כי הוא מפחד מהציידים המעוניינים לצוד אותו בגלל הקרן שלו, ולכן מסתתר ולא זז.
לזלדה יש רעיון מבריק. היא מיד קוראת לכל החיות, ויחד עם מצליחים להסוות את הקרן של קלמן...
יש משהו נוגע ללב בסיפור הזה, גם מבחינת סיפורו האישי של קלמן שנאלץ לעמוד בצד, להסתתר ולקנא בחבריו המשחקים ונהנים, והן בפן העולמי של מצוקת הקרנפים בעולם הנמצאים בסכנת הכחדה.
אהבתי גם את התגייסותם של חבריו החיות לעזור לו ולגרום לו להיות חופשי ומאושר.
הרעיונות האלה מועברים בספר בשפה מותאמת לפעוטות ולילדים, הציורים בספר מרהיבים מקסימים וצבעוניים (הם כמעט ברמה של תמונה), וקלמן הוא קרנף כל כך חמוד שאני בטוחה שהילדים יתאהבו בו.
בשורה אחת: לפעמים קצת יצירתיות ותמיכה מחברים מסייעים לפתור בעיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה