סיכום שנה בספרים 2020

סיכום שנת 2020 בספרים:

אז אמנם שנת 2020 היתה שנה מאתגרת שהפכה את חיינו, ששינתה את סדרי העדיפויות שלנו,  שהכניסה אותנו קצת לפרופורציות.

בין סגר לסגר בכל זאת יצאו לאור גם כמה ספרים טובים, והחלטתי לעשות סיכום אישי קטן:

ספר הדרמה הטוב ביותר שקראתי, שבחרתי בו גם לספר השנה, כי הוא פשוט נגע לליבי: שירת סרטני הנהר /דליה אוונס

הספר הכי אקטואלי:  זוהר כמו גן עדן/ סוזן מייסנר

הספר הכי מצחיק: מה המספר שלך? / סופי קינסלה

הביוגרפיה שהכי נגעה לליבי: משכילה/ טארה וסטאובר

רומן היסטורי מרתק: פה היה לי ממש קשה לבחור ולכן החלטתי לתת קרדיט לכמה ספרים:

שקרים הכרחיים/דיאן צ'מברליין

הציידת/ קייט קווין

מתנת כוכבים/ ג'וג'ו מויס

בנות הלילך/ מרתה הול קלי

ספר שהוא סיכום חיים: אחרי שהכל נאמר/ אם גריפין

הספר הישראלי הטוב שקראתי: א' אלמנה/ יעל שבח

סיפור שהוא ניצחון: צעדים קטנים של אהבה/ קתרין סנטר

ובאגף הילדים:

ספר ראשית קריאה מקסים: ששון יוצא להרפתקה לילית/ שרון וסרמן

ספר ילדים צבעוני, מצחיק ושובה את הלב: סעודת מפלצות/ אמה יארלט

ספר עם מסר: קוף היום וקופת הלילה/ ג'וליה דונלדסון

וישראלי: המונית הצהובה של סבא דידה/ אודליה בנממן

ספר פעוטות: איך לא- פינוקי כמובן של אריק היל

ספר נוער: המרגל מהקומה הרביעית/אורה מורג

.

אז לקראת פתיחת שנת 2021, אני מאחלת לנו שנה מלאה בספרים מושלמים, שנה שהיא מציאה, שנה שלא יהיו בה סודות מבית השמפניה ולא נשבע שבועות נמהרות!

שנה שתהיה מלאת חמצן, שנה שתהיה משמעותית הרבה יותר מאפיזודה חולפת, שנה בה נזכור להחליף את המים לפרחים כדי שלא יבלו.

שנה שבסיכומה נוכל לכתוב במחברת רק את האמת, ואולי נזכה לרשת ירושה מאיזה קרוב רחוק, רק אם אפשר בלי אידית ברקע 🤭...

שנה שנוכל להסתובב בפארקים ולראות ברבורים שרים, ולא נצטרך לחיות על הקצה, ואם אפשר גם נזכה להדליק כוכבים!

שנה לועזית מוצלחת וטובה לכולם!

חוי

 

אפיזודה חולפת / טלי יעקבי קנלר

הוצאה: עולם חדש
שנה: 2020
141 עמודים

יש ספרים הדורשים אורך רוח וסבלנות כאשר קוראים אותם, כזה הוא הספר הזה.

זהו סיפורה של עדי הנשואה ליוני - הבעל האידיאלי, הכמעט מושלם, עדי חובבת צילום וזה גם המקצוע שלה.

לכאורה החיים של עדי ויוני מושלמים, אך מעליהם מרחף הקושי בהבאת ילדים. בין טיפולי הפריה, בדיקות ורופאים, רוב הזמן עדי מבלה את זמנה בשיטוטים ברחובות עם המצלמה שלה, כשהיא שוכחת מהעולם ומהסובבים אותה.

נדמה כי שום דבר לא מצליח ממש לרגש את עדי, עד שיום אחד היא מוצאת עצמה נהנית דווקא בחברת אישה - אך האם זה אמיתי או אפיזודה חולפת?

לרוב אני כמעט ולא קוראת ספרי מקור ישראלים, אולי כי אני יותר ביקורתית כלפיהם, ואולי כי מעטים הסופרים הישראלים שהצלחתי להתחבר אליהם וייתכן שזו אחת הסיבות שהקשו עלי להתחבר לספר.

הספר כתוב בשפה יפה וזורמת, אך לא הצליח לחדור לליבי. היה לי מאוד קשה להזדהות עם דמותה של עדי, בעיני היא אגוצנטרית, מרוכזת בעצמה, ולא מתחשבת באיש, לעומת דמותו של יוני שהייתה פשוט מעוררת רחמים.

הרגשתי שלא קורה הרבה בספר, והמסר היחיד שאולי המחברת ניסתה להעביר זה תעשי רק מה שאת רוצה ואוהבת בכל מחיר.

בשורה אחת: כשמו כן הוא, ספר שהוא אפיזודה חולפת....

בדירוג סמיילי: 😀😀

נועם והירח / שגיא וכמן

הוצאה: ניב ספרים
שנה: 2020
21 עמודים

נועם, כמרבית הילדים בני גילו, מפחד מהחושך. באחד הערבים כאשר אבא מקריא לו סיפור לפני השינה, נועם מחליט לגלות לו זאת בסוד.
אבא מספר לנועם כי כאשר הוא היה ילד בעצמו, הוא חלק את אותו הסוד עם אביו, סבו של נועם, עד שהוא סיפר לו את הסיפור על הירח, ומאז הוא כבר לא מפחד.

כך אבא מספר גם לנועם: פעם הירח היה מאוד עצוב, כיוון שלא היו לא הרבה חברים, כל הילדים פחדו מהחושך והיו חברים רק של השמש.
לילה אחד פתח אחד הילדים את תריסי החלון ושוחח עם הירח. אז הירח סיפר לו כי הוא בודד ועצוב, אע"פ  שלו ולכוכבים יש תפקיד חשוב - להאיר את הדרך בלילה. הילד חייך לירח והכריז כי מעתה הוא יהיה חברו.

מאותו היום אבא הפסיק לפחד מהחושך,ונועם שהסיפור מרגיע גם אותו, מבין שאין באמת מה לפחד מהחושך.

רבים הספרים שנכתבו אודות הפחד מהחושך וקשיי ההירדמות אצל הילדים, גם בספר הזה מצא המחבר דרך מקורית ומעניינת לסייע לילד להתגבר על הפחד, ואני מאמינה שזה יסייע כמובן גם לילדים נוספים.

הספר כתוב בשפה פשוטה ומותאמת לפעוטות ולילדים, והוא כמובן מומלץ במיוחד לילדים הפוחדים מהחושך.
הוא מלווה באיורים חמודים ומותאמים, אם כי לדעתי הם קצת מטושטשים.

בשורה אחת: החושך הוא לא תמיד כל כך שחור ומפחיד.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

מקרה מעניין / נאוה וייסברוד ארד

הוצאה: ספרי ניב
שנה:2020
167 עמודים

"היו רגעים שבהם הרגשתי שאני שולטת בכל, והיו שבהם הרגשתי שאני נשלטת. באף אחד לא הרגשתי בנוח." (עמוד 93)

עולם בריאות הנפש הוא עולם סבוך מאוד בו רב הנסתר על הגלוי. מאז ומעולם הנפש סיקרנה אותי, תוסיפו לזה גם את העובדה שאני עובדת במקום שעוסק בבריאות הנפש - כך יצא שאת הספר הזה הרגשתי צורך לקרוא.

נאווה מאובחנת כלוקה בהפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), וחייה הפנימיים מלווים ירידות ועליות קיצוניות. בספר היא מתארת את מחשבותיה הן בתקופות הקשות של הדיכאון ומנגד בתקופות של המאניה בהן התחושות הן של "גיבורת על".

כבר מקריאת הספר מבינים כי נפשה של נאווה מבולבלת וזועקת לעזרה, התחושות שעולות תוך כדי קריאה הן לעיתים של כאב ולעיתים של כאוס.

מדהים ועצוב גם ליחד לראות מה קורה לנפש כאשר היא יוצאת מאיזון, כיצד תפיסות העולם משתנות ומשפיעות על החולה ועל סביבתו.

הספר איננו כתוב כסיפור, אין בו עלילה, כל מטרתו היא להעביר מסר ולגרום לקורא להבין מהי נפש מסוכסכת, ואולי גם להסיר קצת ערפל מהתחום הזה שלא נוטים הרבה לדבר ולספר עליו.
התיאורים בספר נלקחו מאימיילים והתכתבויות בפלאפון שעשתה במהלך השנים מול מטפליה ורופאיה.

עצוב לקרוא אותו ולפעמים גם התקשיתי להבינו, גם אם ניסיתי להיכנס לראש של נאווה.
נאוה מתארת את הכאב, את הבלבול ואת חוסר האונים באופן כמעט מוחשי, ולי כאב לקרוא אותה.

בשורה אחת: "זה יותר מדי חיים בשביל אדם אחד" (עמוד 80)

בדירוג סמיילי:😀😀😀

ילד יחיד / ריאנון נאווין

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: יעל ענבר
שנה: 2020
336 עמודים

כשיום אחד נכנס מתנקש לבית הספר של זאק, חייו מתהפכים מקצה לקצה.

המתנקש רוצח 19 איש בדם קר,  וביניהם נרצח גם אחיו של זאק- אנדי.

מאותו יום ארור זאק מרגיש שהכל סביבו מתפורר: אמא שלו עסוקה במאבק להשגת צדק, לבית הספר הוא לא מצליח לחזור, הבית מלא ב"סערות", קולות הירי עוד נשמעים באוזניו, והוא מתלבט אם מותר לו לשמוח על מותו של אנדי שהיה תמיד מציק לו ועושה צרות או להיות עצוב כפי שמצופה ממנו...

כאשר התחלתי לקרוא את הספר הזה תהיתי מה כבר יש לכתוב למעלה מ300 עמודים על היום שאחרי רצח מתועב שכזה, אבל מהר מאוד נשאבתי לספר כך שלא הצלחתי להפסיק, וסיימתי אותו ביום אחד!

המדהים בספר הזה שהוא נכתב מנקודת המבט של זאק, ילד בן 6, בצורה כל כך אותנטית ואמינה - בעיני זוהי גדולתה של הסופרת.

הספר הזה הוא מסוג הספרים שמשאירים את הקורא ללא אויר עד לסיומו, כשלכל אורכו נדרשת חבילת טישו צמודה, פשוט כי דמותו של זאק מרגשת ונוגעת ללב.

זאק , גיבור הספר, מצטייר כילד עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, ילד נבון המצליח לחדד לעצמו את התחושות והרגשות (כמובן ברמה של ילד בן 6), ילד אכפתי, בוגר שרק רוצה לחיות בשלווה וברוגע- אני התאהבתי בו!

בשורה אחת: לפעמים לילדים יש יכולת מופלאה לתפוס את המציאות הרבה יותר טוב ממבוגר מנוסה....

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

כמעט שלושים /גל ילון

הוצאה: ספרי ניב
שנה:2020
190 עמודים

רועי מסרב להיות כמו כולם, ללכת אחרי העדר במסלול של הישראלי הטיפוסי: צבא, טיול של אחרי הצבא, לימודים, קריירה וחתונה, הוא מחפש חיים מיוחדים יותר. אך מה לעשות שבסופו של דבר, מה שכולם עושים, מוכיח את עצמו ככל הנראה כדבר הנכון...

הספר פותח בשלב בו רועי, הנושק לגיל שלושים, מוצא עצמו במרפסת דירתו התל אביבית, מציע נישואין לבת זוגתו, אהובתו.
מכאן הפרקים חוזרים אחורה לחייו של רועי ומתארים את השלבים החשובים וגם הפחות חשובים בחייו: הצבא, הטיול הגדול, הלימודים ועוד ועוד, כשמדי פעם הוא מוסיף הרהורים ומחשבות שליוו אותו בדרך.

רועי חווה שמחות, אהבות, חברויות אבל גם כאב, געגוע ועצב.
הספר מספר למעשה את חייו של גבר ישראלי טיפוסי, הוא כתוב בעברית השזורה בציניות משעשעת, ומציג סיטואציות שעשויות לקרות לכל אחד.

אהבתי את תפיסת העולם של רועי בספר, את הרצון להוכיח את עצמו, את הבריחה מלחץ חברתי, את  הדאגה להוריו, את ההמנעות ממריבות ואת הנסיון להשכין שלום מתי שרק אפשר.

כמו כריכתו המתוקה כך גם הספר: קליל, מתוק וחמוד, וכל צעיר ישראלי ימצא קווי דמיון להזדהות איתו. מצד אחד הספר הוא סמל למרץ הנעורים הבלתי נדלה, אך מנגד מדי פעם יש תחושה כאילו מישהו בולם ומעיר את רועי לחיים האמיתיים עם סיטואציות ואירועים שמה לעשות גם הם חלק מהחיים...

הספר קצר יחסית והוא יתאים להעביר איתו חופשה או סופשבוע רגוע!

בשורה אחת: כנראה שגיל שלושים זה הגיל המתאים לקבל החלטות חשובות ומשנות חיים...

בדירוג סמיילי:😀😀😀 וחצי 

את הספר ניתן לרכוש ישירות מגל בקישור הבא:

https://galy.co.il/

סיפור שמתחיל בכנרת / יצחק מיכאל ליסמן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
178 עמודים

הכריכה של הספר שבתה את עיני, הכחול הנוגה והחשוך הזה מעורר תחושה של בדידות ועצבות, ובעיניי מאוד מתאים לעלילה שבו.

כשהתחלתי לקרוא את הספר טעיתי לחשוב כי מדובר בסיפור ארצישראלי דרמטי על אודות חלוצי ומקימי היישוב, אך בפועל מסתבר שמדובר בספר המתנהל כחקירה, והוא מתאים יותר לז'אנר ספרי הריגול והמתח.

טניה, ילידת גרמניה, ציונית שעולה לארץ ישראל, הופכת לאחת ממייסדות קיבוץ עין גב שליד הכנרת. טניה מתאהבת בעומאר - בחור מוסלמי האחראי על ענף הדייג בקיבוץ. עומר וטניה מתחתנים, אך לאחר תקופה מסויימת עומאר נעלם ולא מותיר זכר.

מהזוגיות של טניה ועומאר נולד אמציה. אמציה ממשיך את דרך אביו כדייג בקיבוץ. לימים הוא פוגש באחד מימי העבודה שלו בים, בחורה נורווגית בשם כריסטין והם הופכים לבני זוג.
אך כנראה שההיסטוריה חוזרת וכריסטין גם היא נעלמת יום אחד, ללא זכר.

הספר כתוב כתחקירים, כשבכל פרק דמות אחרת מספרת את העדות שלה. הפרקים קצרים וגם הספר כולו יחסית קצר.
העלילה מתחילה כסיפור אהבה גם לארץ וגם בני זוג, אך ככל שמתקדמים בספר מבינים שאין מדובר בסיפור תמים כפי שהיא מוצג בהתחלה.

אני חובבת ספרים על ארץ ישראל הישנה והיפה, על ציונות אמיתית וחלוציות, הוא אכן מתאר את התקופה הזאת, אך פחות נוגע להיבטים ההיסטוריים שבה, ולי זה הרגיש קצת חסר.
הספר כתוב בשפה יפה וקולחת, מביא מגוון רחב של נקודות ראיה כשכל פרק כתוב בלשון המואמת למספר.
הספר לרוב מעניין, אך לעיתים קצת מייגע בשל ריבוי התחקירים והדמויות.

בשורה אחת: דברים שרואים מכאן לא רואים משם...

בדירוג סמיילי:😀😀😀 וחצי

בית המשפט למחשבות / מאי גמליאל יהוד

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
35 עמודים

יש ימים בהם אנחנו מתעוררים, ומהרגע בו אנו מתחילים לעשות פעולות, אפילו שגרתיות ויומיומיות, נראה כי שום דבר לא מסתדר, תחושה של יום שהוא פשוט "נאחס".

זה מה שקורה לילד בספר הוא מתעורר ובטוח שהיום הזה צפוי להיות נהדר, אבל אז נראה שהכל משתבש.
זה מתחיל במעידה, אח"כ המים מרטיבים אותו כשהוא מצחצח שיניים, הוא מוזג קורנפלקס עם חלב והקערה מתהפכת, הוא מחפש את המכנס האהוב עליו ונזכר שהוא אצל חבר, וכך היום ממשיך וממשיך וגורם לו להרגיש שלא משנה מה הוא ינסה, כלום לא יצליח!

בלילה במיטה עולות המחשבות, הוא מאוד מתוסכל ומבין שככה אי אפשר להמשיך. לאחר מחשבה מרובה, הוא מחליט להקים בית משפט למחשבות.
הוא רושם את כל המחשבות המטרידות ומגיע למשפט, כשהוא גם התובע וגם הנתבע.
במהלך המשפט הוא מבין שכל הבלאגן אצלו בראש, והוא האחראי הבלעדי לכל האסון, כי הוא זה שיוצר את המחשבות הרעות.

הספר כתוב בחרוזים ומלווה איורים מתאימים. הוא מתאים לגילי הגן וגם לראשית קריאה.

אהבתי את סגנון הכתיבה ואת המסר החשוב שהוא מעביר, אם כי לדעתי היה אפשר לקצר במקצת את מגוון הדוגמאות לסיטואציות השליליות ואולי להוסיף ולהדגיש יותר את המסר החשוב.
הרעיון של "מחשבה יוצרת מציאות" הוא משהו שנכון בכל גיל ואני בהחלט מנסה להשרישו גם לילדי.

בשורה אחת: מה המחשבה אומרת? אני לא בטוח בכלל. צריך בכל פעם לבחון. זהו הכלל! (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

הלב מתמלא במגוון טעמים / יולי וטמיר קירה

הוצאה: אוריון
שנה: 2020
37 עמודים

את הספר הזה קראתי כמה פעמים, כי אני מודה שלקח לי זמן להבין את פישרו.

בסופו של דבר החלטתי להעזר בילדי, בגיסי ובאחייני כדי לשמוע חוות דעת נוספות.

הספר פותח ביולי הרעבה שמחפשת מה לאכול, ואז אבא מסביר שאת הטעמים לצבעים הרגשות יוצרים:
לבן כמו שלג זה גלידת גבינה פירורים, מלוח הוא כחול כמו הים, אדום של פלפל שורף כמו אש, שחור הוא קפה מר ועוד ועוד.
את כל הרגשות לצבעים אפשר לשנות: את השחור להפוך לשוקולד מריר, את הצהוב החמוץ ללימונדה, וכך לשלוט ברגשות ובטעמים.
השיא בספר הוא רגש האהבה המכיל בתוכו את כל הצבעים והטעמים.

המיוחד בספר הזה שהוא נכתב על ידי טמיר אביה של יולי, וצוייר על ידי יולי בעצמה. העיצוב שלו מקסים הציורים צבעוניים וממחישים את הסיפור.
אפשר ללמד את הפעוטות באמצעותו צבעים, טעמים ורגשות. ולקינוח יש בו גם הפתעה- מתכון לסופלה האהוב על יולי.

וזה מה שהבת שלי כתבה עליו:

הספר מתאר שלל טעמים וצבעים .
ושיאו מדבר על אהבה אשר מכילה רגשות מכל הצבעים והסוגים.
חווית הקריאה נעימה ומלאת צבעוניות. הספר כתוב בצורה מעניינת התופסת את עינו של הקורא באמצעות איורים לצבעים בולטים ומעניינים.
כותבי הספר, יולי וטמיר קירה, מוסיפים לקינוח בסוף הספר מתכון לסופלה:)
הספר מומלץ לילדים הנמשכים לצבעים ואיורים מגוונים.

בשורה אחת: "אזכור לשוחח על איך מרגישים, והלב יצבע בטעמים חדשים" (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

לרשת את אידית / זואי פישמן

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: דנה טל
שנה: 2020
270 עמודים

"לבזבז זמן ולהיות אומללה כשאני עושה משהו רק כדי להוכיח שאני יכולה לעשות אותו נראה פתאום מגוחך." (עמוד 85)

מגי היא אם חד הורית העוסקת לפרנסתה בנקיון בתים, במיוחד בתי עשירים. באחד הימים היא נקראת לפגישה אצל עורך הדין של אחת המעסיקות שלה לשעבר (שהפכה להיות גם חברה) ושהקשר ביניהן נותק לפני שנים, בטענה כי אותה מעסיקה - לייזה שמה, הורישה לה את ביתה. אך עם הירושה מגיע גם תנאי, בבית מתגוררת אימה של לייזה - אידית, והיא מגיעה כחלק מהירושה.

אידית היא אישה זקנה (מעל שמונים) שאובחנה כחולה באלצהיימר וצריך לדאוג ולטפל בה, אע"פ שהיא מתכחשת לכך ובטוחה שהיא לא זקוקה לשום דבר, והיא בטח לא מצליחה להבין למה מסרו אותה כחלק מהירושה כאילו היא איזה חפץ או רהיט.

לאחר מחשבה מרובה מחליטה מגי לקבל את ההצעה המורכבת. כאשר היא מגיעה לבית, היא מנסה לתמרן בין ביתה התובענית לוסי, בת השנתיים וחצי, לבין הקשישה הנרגנת שכלל לא מרוצה מהמצב.

היחסים בין מגי לאידית מתחילים בפיצוץ. לוקח זמן ליחסים להפשיר, אך אט אט נוצר קשר בין השתיים, הן מבינות שהן יכולות להפיק גם טוב אחת מהשניה והן אכן עושות זאת.

הרעיון של הספר הזה מקורי וכבר מקריאת התקציר שלו ציפיתי לספר משעשע ואירוני.
בסופו של דבר לא התאכזבתי, הספר אכן משעשע אך הוא כואב בו זמנית.

הספר עוסק במספר נושאים חשובים, הוא נותן לנו הצצה לצדדים הפחות יפים בזקנה, לחשיבותה של חברות אמת, ולדבקות באמת הפנימית שלנו.

הספר קליל, מקסים ונוגע ללב, הוא מורכב משתי דמויות נשיות עיקריות מגי ואידית, כשחברתה של אידית אסתר גם מככבת ברקע. 
שתי הנשים איבדו דברים בחייהן ושתיהן לומדות אחת מהשניה, האינטראקציה ביניהן מיוחדת, ובעיני זה מדהים שנבנית ביניהן חברות אמיצה על אף פער הגילים והדעות הקדומות.

בשורה אחת: "החיים נמשכים גם אחרי מוות... אחרי שברון לב... ואחרי אכזבה" (עמוד 269)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

העיקר שניסית / רלי ישראלי

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
133 עמודים

לרוב אני מעדיפה לקרוא ספרים המספרים סיפור אחד, גם אם מורכב מכמה סיפורים המתקשרים בסוף. הספר הזה הוא אסופת סיפורים, והחלטתי לתת לו בכל זאת הזדמנות.

רלי בחרה לכתוב על אפיזודות שהתרחשו בחייה מתקופות חיים שונות, ללא סדר כרונולוגי וללא קשר ביניהן.
היא מספרת על ילדיה, על בעלה, על תקופות מרווקותה, על הוריה, על הקורונה ועל סיטואציות שגרתיות שיכולות לקרות לכולנו.

הספר כתוב בשנינות, בשפה קולחת, חלק מהפרקים הם באורך של עמוד אחד, וחלקם נמשכים לאורך מספר עמודים.
רלי בחרה בכתיבתה לכתוב על מגוון סיטואציות, לעיתים היא צוחקת עליהן, לעיתים מעלה תהיות ושואלת שאלות, ולעיתים מביעה ביקורת.

הספר קצר יחסית ונקרא מהר, אך לדעתי הוא כתוב כמו טור בעיתון ופחות כספר. חלק מהפרקים נהניתי לקרוא, ולחלק פחות התחברתי.

מדובר בספר קליל לעיתים משעשע ולעיתים פחות, הוא זורם ואפשר בהחלט להעביר את הזמן איתו בנעימים.

בשורה אחת: כל סיטואציה בחיים אפשר ללמוד ממנה, לצחוק ממנה ולבכות ממנה ולפעמים הכל יחד.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

א' אלמנה / יעל שבח

הוצאה :ידיעות ספרים
שנה: 2020
200 עמודים

"...עדיין מגיעים רגעי פעם ראשונה, קשים יותר או פחות, אפילו "פעם שניה" לפעמים מרגישה כמו פעם ראשונה. והמנעד הזה בין לשמוח שהרגעים האלו עדיין קיימים לבין הכאב שמפלח בבואם, המנעד הזה הוא מנגינת חיי, מולחנת בכל כך הרבה צלילים ייחודיים, כל כך הרבה מקצבים צורמים, מהירים, איטיים, משתקים. זו המנגינה, עדיין נכתבת, כל רגע ורגע כנראה לנצח" (עמוד 70)

כבר כששמעתי פרסום ראשון על הספר הזה היתה לי הרגשה שאני חייבת לקרוא אותו. אישה שעברה טרגדיה ומחליטה לכתוב על זה ספר, בטוח יש לה משהו מעניין או חשוב לומר לעולם,
ואכן יש לה הרבה מאוד מה לומר!

ערב אחד התהפכו חייה של יעל בבת אחת, בעלה שהיה בדרכו הביתה מתל אביב, נרצח בפיגוע על ידי מחבל בן עוולה, והותיר אותה אלמנה עם שישה ילדים.

משפחת שבח גרה בישוב שנקרא "חוות גלעד", ישוב שעבור עירונית שכמוני מוגדר "חור". משפחתה לא גרה לידה ובכל זאת ממשיכה להקיף ולתמוך ביעל וילדיה, בנוסף לתושבי המקום שהם כמעט כמו משפחה עבורם וזה בין היתר, מה שעוטף אותם ומסייע להם להשתקם.

יעל בחרה לכתוב על אפיזודות שונות מחייה לאחר אותו יום ארור באמצעות מונחים המסודרים לפי סדר האלף-בית.
היא משתפת בקורותיה, מחשבותיה והגיגיה לאחר הטרגדיה: על החיים, השגרה, גידול הילדים ועל מה שהשתנה.

מרגע שהתחלתי לקרוא את הספר התקשיתי מאוד להפסיקו, הוא נגע לי בלב בנקודות הכי רגישות.
אהבתי את סגנון הכתיבה של יעל המשלב אירוניה, צחוק וכאב.
נפעמתי מהפתיחות שלה, מהעוצמות שהיא מתארת, מהנסיון להשליט סדר באי סדר, מהאמונה, מהיושרה ומהכנות שלה.
היא פותחת את ליבה בפני הקורא, מצליחה למצוא גם ברע טוב, מתבלת בהומור שחור, סוגרת חשבונות אם צריך, וכל זה ללא יומרות ועם הרבה רגש.

בשורה אחת: "געגוע אל עבר צרוף רגשות וחוויות, בונה והורס, אבל בעיקר, מאוד מאוד מחבר" (עמוד 198)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

מווישי לירושלים: זיכרונותיו של נער מחונך / ז'ק מוריס לוי

הוצאה: אופיר ביכורים
תרגום: מרלן שמעוני
שנה: 2020
269 עמודים

חנוכה מתקרב וזה בדיוק זמן טוב לקרוא סיפורי ניסים כמו סיפורו הנוכחי של ז'ק.

כשהתחלתי בקריאת הספר התקשיתי להנות ממנו, ריבוי הדמויות והפרטים גרם לי לתחושת בלבול, אך ככל שהתקדמתי בקריאה גיליתי סיפור חיים לא קל שהוא כאמור נס.

ז'ק נולד בצרפת מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. באורח פלא הוריו הצליחו לנדוד מעיר לעיר עד שמצאו את מקומם בזהות בדויה וניצלו כשנס רודף נס.

לאורך ילדותו ובגרותו ז'ק לא היה מודע כלל למצב הקשה, ולכך שלא ברור מאליו כלל שהוא נותר בחיים כיהודי תחת משטר וישי. רק משבגר, בגיל יחסית מאוחר, החל להתחקות אחר שורשיו ואז הבין ממה בעצם ניצל.

החינוך שקיבל בבית הוריו היה ללמוד, לעבוד קשה ולא לוותר לעצמך, וזה כנראה מה שהשפיע על התפתחותו ועתידו.

משבגר ותמה המלחמה חייו זימנו לו דברים טובים אך גם העמידו בפניו אתגרים לא פשוטים, ולא תמיד הוא צלח אותם בביטחה. הוא חווה שמחות אך גם חווה טרגדיות ומשברים.

סיפורו של ז'ק נגע לליבי מילדותו ועד לבגרותו, תחושת הכישלון שרדפה אותו במשך שנים והנצחונות הקטנים שלו מראים כי בסופו של דבר הכל לטובה.
משמח לקרוא כי לאחר שניצל, עזב את צרפת ובחר להקים משפחה בישראל - נצחון האור על החושך!

אין ספק כי מדובר בסיפור חיים מעניין ומרגש, אם כי לטעמי היה ניתן לעיתים להפחית בפרטים.

בנוסף הייתי משנה את מבנה הספר - יש עמודים כמעט ללא פסקאות, מה שמעייף את העיניים.

בשורה אחת: אין ייאוש בעולם כלל!

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

זיגי / ליאור קדם

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
24 עמודים

אני מודה כי שם הספר בתחילה קצת הרתיע אותי (אולי כי הוא מזכיר קללה...), אבל עם קריאת הספר המקסים הזה הבנתי גם את המשמעות המתאימה והמיוחדת.

זיגי הוא זחל קטן שקיבל את שמו כיוון שאוהב לזחול בדרך עקלקלה ומפותלת.
בכל יום זיגי יוצא מהמחילה ומכרסם עשב רק בקרבתה, אך לאחרונה זיגי מחפש לטעום אוכל שונה וטעים יותר, ובמיוחד יש לו חלום לאכול אבטיח.

האבטיח גדל במקשה, וכדי להגיע לשם עליו לצאת מאזור הנוחות המוכר והבטוח.
לוקח לזיגי זמן עד שהוא אוזר אומץ ויוצא לדרך. בדרך הוא נתקל במכשולים, כשהמכשול הגדול מכולם הוא הכביש.
הכביש סואן ואין שום אפשרות לזחל קטן לעבור אותו בביטחה.
אז זיגי מתחיל לחלום: הלוואי והייתי ציפור שיכולה לעוף, או אולי קנגורו אוסטרלי או ג'ירפה ארוכת צוואר, אך זיגי הוא זחל, וזחל נשאר זחל!

במצב הנתון אין ברירה וצריך למצוא פתרון , ולכן זיגי מתחיל פשוט לחפור. הוא חופר וחופר ואפילו מתייאש באמצע, אבל הריח של האבטיח פשוט מבטיח, ואין ברירה זיגי חופר עד שהוא מגיע לא-ב-ט-י-ח!

המסע של זיגי מעביר מסרים מאוד חשובים לילדים על קבלת עצמי כמו שאני, על המאמץ שמשתלם, על יציאה מאזור הנוחות למען מטרה טובה, ועל לא לאבד תקווה, והכל בצורה סיפורית, מקסימה ומותאמת לילדים.
הסיפור מסופר בחרוזים ולדעתי יתאים לילדי הגן הבוגרים ואפילו לכיתות הנמוכות, כיוון שהוא באופן יחסי, מכיל הרבה מלל בכל עמוד.

האיורים בספר מקסימים כשהגוונים השולטים הם הירוק והחום,  ולטעמי היה כדאי להוסיף לכריכה ולחלק מהעמודים קצת צבע.

ומשפט לסיום: הגעתי לבקר את האחיינים המתוקים שלי עם כמה ספרים חדשים, ובסוף ביקשתי שיגידו איזה מהספרים היה המוצלח ביותר לדעתם... וזה היה הספר הנבחר!

בשורה אחת: "גם דרך מלאה מכשולים ומורדות, יכולה להוביל בדיוק למקום שבו צריך להיות" (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

שנים אשר אין בהן חפץ? / אריאלה בק פרסקי

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
215 עמודים

הספר הזה שלכאורה עוסק באנשים שחיים חיים נורמטיביים ושגרתיים, מציף בפני הקורא התמודדויות ותהיות על החיים, על סדרי עדיפויות ועל נאמנות.

הספר מספר את סיפורם של שלושה זוגות חברים, שחלקם כבר חובקים נכדים.
כלפי חוץ נראה כי לכל אחד מהזוגות יש חיים טובים, מאושרים, מכובדים וללא מחסור, אך ככל שמעמיקים בספר אנו נחשפים לבעיות שיש לכל זוג, מה שמוכיח שכמו בחיים האמיתיים- מושלם אין!

ישנם התמודדויות עם מחלות, עם הורים מזדקנים, עם ילדים מרדנים, עם חוסר סיפוק, עם אהבה ובגידה.

במהלך קריאת הספר ליוותה אותי תחושת דכדוך, הרגשתי כי מחברת הספר ניסתה לגרום לקורא להבין כי לפעמים הדשא של השכן רק נראה יותר ירוק, ולכן צריך ללמוד להעריך את השגרה והדברים הפשוטים בחיים, ולפעמים לצערנו לומדים זאת בדרך הקשה.

אהבתי מאוד את ערכי החברות המתוארים בספר, את הנאמנות ואת התמיכה גם השעות קשות.

באופן יחסי הספר אינו ארוך והוא קליל לקריאה, אין בו עלילה מתוחכמת אלא רק דרמות שיוצרים החיים עצמם - או כפי שרשום בתקציר "הדמויות ברומן הזה הן של אנשים כמוני וכמוך".

לסיכום: זהו ספר נחמד להעביר איתו שבת חורפית מתחת לפוך או טיסה ארוכה בימים כתיקונם :)

בשורה אחת: החיים עצמם הם דרמה, כל אחד והדרמה שלו.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀