הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצה פחד
שנה: 2019
363 עמודים
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר… אבל שרלוט לא אמרה שלפעמים השחר אינו מגיע כלל (עמוד 185-186)
כמה מעודד לקרוא ספרים על תקופת מלחמת העולם השנייה – תקופה חשוכה בהיסטוריה (כמובן שהיה עדיף שתקופה כזאת לא תקרה ולא יכתבו עליה כלל ספרים), ולראות שהיו גם אנשים טובים, אנשים שנלחמו ברוע, שדאגו להציל נפשות, שסיכנו את חייהם ללא בקשת תמורה, רק למען הצדק האנושי.
זהו סיפורה של רובי בנואה, אמריקאית המתאהבת במרסל – צעיר צרפתי, היא מתחתנת איתו, עוזבת את קליפורניה ועוברת לגור בפריז.
הימים הם ימי טרום מלחמת העולם השנייה ורוחות רעות נושבות באויר, על אף הלחצים של הוריה , רובי מסרבת לחזור לאמריקה ומחליטה להישאר לצידו של בעלה.
עם פרוץ המלחמה בעלה מגלה ריחוק כלפיה ונעלם מהבית לימים שלמים, רוב הזמן היא נותרת לבדה, וכשהיא מגלה מה מעשיו היא מחליטה לא לשבת בשתיקה, ולתרום את חלקה למאמץ המלחמתי.
היא מתיידדת עם שכניה היהודים, וחוברת בעיקר לביתם שרלוט, גם כאשר מתחילים ההתנכלויות ליהודים היא מחליטה לסייע להם בכל דרך שרק יצטרכו. בהמשך היא ושרלוט נרתמות יחד בקשר אמיץ לסייע בניצחון של הטוב על הרע.
במקביל מסופר סיפורו של תומס, טייס בריטי לוחם בחיל האוויר של אנגליה, שנותר לבדו בעולם ומחליט להילחם בכל כוחו ולסייע בניצחון מול הגרמנים.
רובי היא דמות הנכנסת ללב מהרגע הראשון, הרצון שלה להיטיב עם כולם, ההתעלמות מסטיגמות ומגזירות מדיניות, האומץ שהיא מפגינה והחמלה האנושית ראויים להערצה. היא עוברת ניסיונות קשים ונראה כי מניסיון לניסיון היא רק מתחשלת.
דמותה של שרלוט בספר עוברת תהליך התבגרות שאינו טבעי במצב רגיל. בתחילת המלחמה היא עוד לא בת 12, וכבר נחשפת לעולם אכזר של מבוגרים ושל מלחמה, ואם כי הוריה ממשיכים להתייחס אליה כילדה, היא מלאת תובנות וחכמת חיים של אדם מבוגר.
שורה תחתונה
את ספרה הראשון של קריסטין הרמל- "המתיקות שבשכחה" קראתי לפני מספר שנים ואהבתי, וכששמעתי על הספר הזה חששתי, לעתים קשה לשחזר הצלחה, ועל כן פחדתי להתאכזב.
אך לשמחתי הרבה הספר הזה התעלה על קודמו, נשאבתי אליו מהעמוד הראשון!
הספר הוא רומן היסטורי, בדיוק מהסוג שאני אוהבת, הוא נכנס לי ללב ואף גרם לי בסופו להזיל דמעות. ניכר כי נעשתה סביבו עבודת מחקר ואפילו שאינו אמיתי, הוא מבוסס על אמיתות ותרחישים שקרו במציאות.
בשפה בהירה וקולחת היטיבה קריסטין לתאר את הדמויות האמיצות, את הרגשות, המחשבות והתהיות שלהם, היא גורמת לקורא להעריץ אותן על הבחירות וההחלטות הגורליות שקיבלו.
הספר מסופר משלוש נקודות מבט: של רובי, שרלוט ותומס. שלושתם דמויות שקל לאהוב, להעריך ולהזדהות עמם.
יש משהו מנחם בלדעת שגם כשהעולם נראה רע יש עוד קומץ של "אנשים טובים באמצע הדרך"…
בשורה אחת: בסוף ספרה מודה קריסטין לקהילות הקוראים ברחבי העולם שקוראים את ספריה, וזה המקום להודות גם לה על כך שמנעימה את זמננו בספרים מצויינים 🙂
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה