החוקים של מוזס / איימי הרמון

 הוצאה: אהבות

תרגום: עדי שניידר

שנה: 2018

361 עמודים 

לספר הזה היה לי מאוד קשה להתחבר בהתחלה, עד שהגעתי לאמצע הספר שקלתי מספר פעמים לנטוש , אך ההמלצות הרבות על הספר גרמו לי להסתקרן ולהמשיך.

זהו רומן מודרני, סיפורם של מוזס וג'ורג'יה.

מוזס הוא "תינוק קראק" שנמצא נטוש במכבסה כשהוא בן מספר שעות בלבד, לאחר מכן נמצאה גופת אימו שהייתה מכורה לסמים, כמובן שהיו לכך השלכות – הוא נולד כתינוק מכור, והיה צפוי לסבול מהמון בעיות. הוא נדד בין בני משפחתו השונים כשאף אחד לא הצליח/ לא רצה להתמיד בגידולו, עד שהגיע לסבתא רבא שלו – קת'לין, היחידה שהאמינה בו והעניקה לו יציבות ואהבה.

מול ביתה של סבתו נמצא ביתם של משפחת שפרד.  למשפחת שפרד יש חוות סוסים למטרות טיפוליות , ובאופן הראוי להערכה הם מגדלים גם ילדי אומנה המתחלפים כל הזמן . ג'ורג'יה, בת המשפחה, הגדלה לעולם הזה, מצליחה לאלף גם את הסוסים העקשנים ביותר.

לאט לאט נוצר חיבור בין מוזס לג'ורג'יה, ג'ורג'יה מתאהבת במוזס- הנער שכולם מפחדים ממנו ושחי בעולם של חוקים משלו. מוזס נתפס מוזר בעיני בני העיירה, הוא מצייר על קירות, גשרים, אסמים ומשטחים ציבוריים, ציורים של אנשים מתים. הוא רואה בחזיונותיו מתים המשדרים לו סימנים עבור האנשים החיים, אך זה סוד אותו הוא מסרב לחלוק, ולכן מרבית בני העיירה חושדים בו כי הוא הרוצח.
ג'ורג'יה אינה מרפה ממוזס, בדרכה שלה, אך הבעיה היא שאחד החוקים של מוזס הוא "לא לאהוב!"… ג'ורג'יה העקשנית בטוחה כי יבוא היום ומוזס יכיר באהבתם, ואולי כמו הסוסים בסוף ייתן לה את ליבו..

יום אחד דרכיהם נפרדות. הם חווים אובדן ושברון לב, הם מנסים לשכוח, להתגבר ולבנות עצמם מחדש כל אחד בדרכו, אך משהו מטריד את מנוחתם.

כמו שקל להתאהב בדמותה של ג'ורג'יה המקסימה, העקשנית, מלאת האהבה, כך קשה יותר להתחבר לדמותו של מוזס המנסה להקפיא את רגשותיו, המצטייר כמרוחק וקשוח. שניהם עוברים כברת דרך ארוכה והרבה כאב בדרך אל השקט והאושר. עד שבסופו של דבר הקורא מתאהב בשניהם.
הספר מלא רגש – אהבה, עצב, פחד ורצון למצוא מרפא לנפש הפצועה.

זהו ספר שמצריך הרבה סבלנות, ההתחלה כמו שרשמתי מייגעת ונראה כי אין ממש עלילה אך בהמשך הספר מעביר הילוך והופך למרתק, מעניין ואפילו קצת מותח.
לסיכום: נתתי לספר רק 3 כוכבים, אמנם ממחצית הספר ואילך קשה לעזוב אותו והרעיון שלו ייחודי ומקורי, אבל היה לי קצת קשה למשוך חצי ספר בשביל זה, לדעתי היה אפשר לקצר את החלק הזה ולהקל על הקורא או לפחות להוסיף קצת אלמנטים של מתח לעלילה.
אם בכל זאת החלטתם לקרוא, תאזרו בסבלנות ולא תתחרטו!

בדירוג סמיילי: 😀😀😀