הוצאה: התחנה
שנה: 2025
246 עמודים
בשכונה מטופחת בחיפה, על ראש הכרמל, עומד בניין בן עשרות שנים ובו מתגוררות משפחות ותיקות שמכירות אחת את השניה, שחיות אחת לצד השניה כבר שנים רבות, לרוב בשלווה ובנחת.
משפחות שגידלו יחד ילדים, שלמדו להסתדר יחד, גם כשהיו מעט אי הסכמות, בעיקר על ענייני תחזוקת הבניין.
אבל יום אחד אחד הזוגות הותיקים עוזב, ומשכיר את הדירה למשפחה חדשה.
המשפחה החדשה שונה מכל מה שהכירו, מה שיוצר חילוקי דעות בקרב הדיירים.
זהו ספר ישראלי אותנטי החושף אותנו לכמה סוגים של משפחות ישראליות, הוא מאוד אקטואלי ומתאים לתקופה הנוכחית ובכלל. הוא חושף אותנו לגוונים שונים ולדעות שונות.
הספר כתוב טוב, והוא לדעתי מביא סוג של ביקורת על החברה הישראלית, יש בו קטעים כואבים והוא נוגע ללב. ובסופו של דבר הוא מראה לנו כי בכל משפחה יש סודות.
אי אפשר לומר שקורה הרבה בספר, העלילה מאוד פשוטה ולא מתוחכמת, הוא יותר פילוסופי ועוסק בסוגיה שגורמת לכל ה"באזז" בבניין.
בדרך כלל אני פחות קוראת ספרים ישראלים, אבל אני חושבת שמי שאוהב את הז'אנר צפוי ליהנות.
בשורה אחת: "אף אחד אף פעם בחיים לא יזוז כדי לפנות לך מקום. כל אחד דואג למקום שלו. זה לא קל בכלל, זה כואב לפעמים, אבל אחרי שאתה מגיע למקום שרצית, זאת תחושה נהדרת לדעת שעשית את כל הדרך למרות הקשיים, שהתגברת לבדך על הכל..." (עמוד 157)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀
