יום שני, 20 בפברואר 2023

בואי הביתה / איה אנגל


הוצאה: שתים
שנה: 2022
255 עמודים

החיים של שירה דותן הראל בסך הכול די טובים - יש לה זוגיות טובה עם בעל שהיא אוהבת, יש לה שני ילדים מקסימים, סבתא שהיא מאוד קשורה אליה, עבודה שהיא אוהבת, אמא קרייריסטית מדי ואבא שמחפה על כך.

אבל אז כואב לה הראש מאוד, והרופאים מחפשים את הסיבה ולא ממש מוצאים. וכשהיא מעבירה שבעה ימים בבית חולים היא מוצאת את הזמן לעשות חשבון נפש.

בעלה ניהל רומן, והיא כבר לא מבינה אם כל מה שהיה ביניהם הוא אמיתי, האם אפשר לחזור לתת אמון?! האם אפשר להישאר בזוגיות עם מישהו ששיקר לך?
הם עוברים טיפול זוגי שמציף את כל הרגשות ומאלץ אותם להתמודד עם האמת. ואז גם שירה בעצמה מתאהבת בבוס שלה, או לפחות ככה היא חושבת. 

הספר מסופר בזמן האשפוז של שירה, כשאיתן בעלה לא עוזב אותה כמעט לרגע. בין לבין באים לבקר אותה בני המשפחה והחברים הקרובים, ותוך כדי היא נזכרת בכל מה שקרה לפני האשפוז ובעיקר בשנה האחרונה שלה. אז היא מבינה שהיא צריכה לקבל החלטות ולבחור מי האנשים החשובים לה באמת, והאם היא צריכהבכלל לחזור הביתה?

לאיתן ושירה יש זוגיות מופלאה ואפילו ראויה לקנאה, הם אוהבים אחד את השנייה, הם החברים הכי טובים, והכל פועל ביניהם בהרמוניה מושלמת, אבל הבגידה השאירה טעם חמוץ והרסה את כל הטוב הזה.  

שירה היא אישה אמיצה שמעיזה לומר את אשר על ליבה ומתעמתת עם האמת גם כשהיא מאוד כואבת. על אף שהיה עצוב לקרוא שבסופו של דבר גם היא "נפלה".

זהו ספר חמוד מאוד, הכתוב בשפה יפה וקולחת ומעלה תהיות על מהי זוגיות טובה, ועל כמה צריך להשקיע בה כל הזמן כדי שלא תתמסמס. 

לי באופן אישי כאב לקרוא על כל הבגידות בספר, הספר כאילו נותן סוג של לגיטימציה לבגוד במקרים מסוימים, במקום פשוט לטפל בקשר ולהציל אותו רגע לפני. אבל מצד שני עצם הקריאה על כך מעוררת מחשבה וגורמת לקורא לחשוב על סדרי העדיפויות הנכונים בחיים.

בשורה אחת: "אבל הח*א הקטן הזה פתח את הדלת ומי שפותח את הדלת צריך לדעת שרוח פרצים יכולה להיכנס." (עמוד 140)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



למטה מפרה / ערן מורילס


הוצאה: עצמית
שנה: 2022
271 עמודים

"כל יהודי העיירה היו אמורים למות. גירושם סימן את תחילת ביצוע גזר דינם, הגירוש השני כוון להשלמתו".

בכל פעם שאני קוראת ספר על תקופה השואה ומלחמת העולם השנייה אני מגלה עוד ועוד הפתעות. זה נכון שעיקר התקופה הזאת היה חורבן וחושך, אך אני נדהמת לגלות בכל פעם מחדש שפה ושם היו כמה נקודות אור.

יוסף שהתאלמן מאשתו, נותר עם שני ילדיו לבד. איום הגירוש ריחף על ראשם , ויוסף סירב להיכנע, כל מה שהוא רצה היה להציל אותו ואותם.

בתחילה ניסו להסתתר ביער, אך זה כמובן היה מסוכן מדי. אחר כך חיפשו מסתור בכל מיני מקומות תוך סיכון עצום של המסייעים להם.

מזלו של יוסף שהיה אדם מוכר ואהוב בקרב הקהילה (לא רק היהודית) בשל עיסוקו, ועל כן היו לו חברים שהסכימו לסייע לו בשעות הקשות. 

יוסף הופך את הבלתי אפשרי לאפשרי, הוא דואג לקבוצת אנשים גם למסתור וגם למזון מינימלי כדי לשרוד. הוא מסכן את עצמו ואת שותפיו באומץ רב ובגבורה בלתי נתפסת.

שנים רבות יעברו את שהסיפור הגדול הזה יצא לאור על ידי נכדו ערן. יוסף נפטר והותיר את הסיפור כתעלומה, ילדיו זכרו את הדברים באופן חלקי. וערן החליט לצאת למסע חיפושים בעקבות הסיפור וכדי לגלות את כל הפרטים.

הספר מחולק לשלושה חלקים  - סיפור ההישרדות, הסיפור שאחרי המלחמה, והמסע של ערן להוצאת הספר הזה לאור.

אין ספק כי מדובר בסיפור מדהים ויוצא דופן על קבוצת אנשים שניצלה בדרך נס באמצעות הרבה תושייה, ועזרה של אנשים טובים.  

חשוב לקרוא את הספר המרתק הזה ולו בכדי להוקיר את אותם האנשים הטובים והפשוטים שעזרו להציל חיים תוך סיכון עצמי, ובלי הכרה על כך. ובזכותם זכו עוד דורות של יהודים להיוולד.

מומלץ!

בשורה אחת: " כמי שנולד בישראל, מדינה חופשית ועצמאית, אתה לא מסוגל להבין את הפחד ששרר, את עומקו. פחד קבוע, יומיומי." (עמוד 182)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

יום רביעי, 8 בפברואר 2023

אושר שלי / הודה קוטב


הוצאה: אגם
תרגום: ראובת נצן
איורים: סוזי מייסון
שנה: 2023
30 עמודים

הרבה ספרים נכתבו כספרים לפני השינה בכל מיני וריאציות, וכך גם הספר הזה. אבל דווקא בפשטות של הספר הזה יש משהו מאוד מרגיע שעושה סיכום של היום ומכניס לאווירה נעימה ונינוחה לפני השינה.

כשהדב הקטן מתכרבל במיטה עם אחד מהוריו בסוף היום, הם מחליטים לעשות רשימה של כל הדברים ששימחו אותם במשך היום. למשל - גוזלים רכים הבוקעים אל אור יום, הצלחות לא צפויות, חברים טובים, שירים מצחיקים, המבט אל השמים ועוד המון המון דברים.

יחד הם מונים את הדברים אפילו השגרתיים והשכיחים, שלעיתים לא שמים לב אליהם, אך דווקא הם ממלאים את הלב בשמחה והנאה.

"לאט לאט אורות הלילה מהבהבים לשלום וגורים שוקעים בשינה של חלום".

הספר הזה שמותאם לפעוטות ,כיוון שכתוב במשפטים קצרים ומלווה איורים מקסימים בצבעים מרגיעים, משרה על הקורא שלווה, והוא בהחלט מכין את הפעוט לשינה.

הספר מעודד את הפעוט/הילד לשים לב גם לדברים שלכאורה נראים קטנים ואולי שוליים, ומלמד שצריך להודות גם עליהם.
בנוסף, הוא יכול לעודד שיח בין ההורה לילד ויחד הם יכולים להעלות עוד דברים משמחים שקרו במהלך היום.

לסיכום, מדובר בספר לכאורה פשוט אבל מקסים, מעורר מחשבה ומעלה חיוך של נחת.

בשורה אחת: "להיות יחד איתך, גוש אשר קטן, זו בשבילי השמחה הגדולה מכלן." (מתוך הספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀


רוזלינדה עוברת דירה / איריס ארגמן


הוצאה: מטר
איורים: נטעלי רון-רז
שנה: 2022
27 עמודים

רוזלינדה היא מכשפה המתגוררת בבית קטן. יום אחד היא מחליטה לעבור דירה למרכז העיר לבניין גבוה, לקומה השביעית, יחד עם הדרקון, החתול שמשון ועציץ.

רוזלינדה מרגישה מאוד בודדה, כולם בבניין משפחות ורק היא לבד. אך רוזלינדה מחפשת את הקסם ומבעד לחלונה היא מביטה על העיר הגדולה.

לאט לאט היא מגלה עולם, ואז היא מגלה גם חברים חדשים - אמא ובן מהבניין ממול.

אמנם רוזלינדה מוגדרת מכשפה, שזה קצת מעורר רתיעה, אך אין בה ולו סממן אחד של מכשפות. בסה"כ רוזלינדה  ממש חמודה וכל מה שהיא מחפשת זה קצת חברה.

הספר הזה מתאים לילדים בגיל הגן וראשית קריאה כיוון שיש בו באופן יחסי הרבה מלל בעמוד, והרבה פרטים, ולכן פחות יתאים לפעוטות.

בפעם הראשונה שקראתי את הספר חשבתי כי מדובר בספר נחמד עם עלילה חמודה, אך ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שיש בו מסר מאוד חשוב על האנשים ה"שקופים", וכמה חשוב להתייחס אליהם ולא להתעלם. ויותר מכך זה אפילו עשוי להוביל לחברויות חדשות ומעניינות.

לסיכום מדובר בספר עם רעיון מקסים ואיורים מותאמים ואפילו קצת משעשעים.

בשורה אחת: הרבה יותר נחמד להיות בשניים. (א.א. מילן מתוך פו הדוב)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀




בעוד חמש שנים / רבקה סרל


הוצאה: מודן
תרגום: נעה בן פורת
שנה: 2023
317 עמודים

"את מבינה את האהבה בצורה מוטעית, לפי דעתך היא משמעותית רק אם יש לה עתיד, אבל זה לא נכון. זה דווקא היחיד שלא נחוץ לה. היא משמעותית כל עוד היא קיימת. כאן. עכשיו. אהבה לא זקוקה לעתיד." (עמוד 230)

כמה שעות אחרי שדני מצהירה בראיון העבודה בדיוק איפה תהיה בעוד חמש שנים, בן הזוג שלה דיוויד מציע לה נישואין. אך מיד לאחר מכן היא נרדמת ומתעוררת בשנת 2025 - חמש שנים קדימה, היא מוצאת את עצמה בדירה אחרת עם גבר אחר ועם טבעת אחרת.

כשהיא חוזרת שוב לשנת 2020 היא קמה נסערת ומבולבלת. משהו בחלום הזה הרגיש לה אמיתי מדי או אולי אפילו נבואי וזה ממשיך לרדוף אותה במשך כמה שנים.

כעבור ארבע וחצי שני היא פוגשת את הגבר מהחלום, אך הפעם הוא בן הזוג של החברה הכי טובה שלה בלה.

דני מבולבלת ונסערת מנסה לעשות הכל כדי שהחלום הזה לא ייהפך למציאות.

דני היא בחורה אמביציונית, מלאת מוטיבציה להצליח, שחולמת על חיים שקטים ורגועים, עד שחלום אחד מטלטל את חייה. ועל אף שהיא מנסה לשכוח ממנו הוא רודף אותה, ואולי זה נובע מכך ש"מחשבה יוצרת מציאות"?!

אהבתי מאוד את החברות של דני עם בלה - הן כל כך מכירות אחת את השנייה ומשפיעות אחת על עולמה של השנייה, והכל רק מכוונה טובה - נדיר למצוא חברויות כאלה.

הספר הזה התחיל כספר רומנטי קליל וכיפי, אך ככל שהעלילה מתקדמת מגלים שלא הכל כיף ואופטימי, ויש בו גם קטעים כואבים. כאילו באמצע הספר עובר מהפך לספר דרמטי ועצוב.

מדובר בספר קריא מאוד שסיימתי בכמה שעות ועל אף שציפיתי לספר קליל וסיימתי בעצב, אני עדיין ממליצה.

ועוד הערה חשובה - לפעמים עדיף לא לדעת מה צופן בחובו העתיד, אלא פשוט ליהנות מהרגע.

בשורה אחת: "לפעמים אדם צריך להקריב משהו כדי להגשים את החלומות שלו" (עמוד 56)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום רביעי, 1 בפברואר 2023

הבית על הגדה / דניאלה ריימונדי


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: יעל קריצ'וק
שנה: 2022
330 עמודים

כשרציתי לכתוב סקירה על הספר הזה היה לי מאוד קשה - כי איך אפשר לתמצת ספר שמתרחש במשך למעלה מ-200 שנה בכמה שורות? 

אז אתחיל דווקא מהכריכה, שעוד טרם קראתי את התקציר, כבר סקרנה אותי.

זהו סיפורה של שושלת משפחת קסאדיו המתגוררת בעיירה קטנה באיטליה בשם סטלטה.
נקודת ההתחלה של הסיפור היא הבן ג'אקומו קסאדיו שהיה ילד יחסית מתבודד, שחולם לבנות סירה. בגיל מאוחר יחסית ג'אקומו מתחתן עם בחורה צוענייה בשם ויולקה, ומאז ולאורך כל הדורות נחלקים צאצאיהם לשניים - בהירי השיער והעיניים -  החולמים, וכהי המבט - המכשפים.

באחד הימים ויולקה קוראת בקלפים שלה, ואז היא רואה נבואה הרסנית ומבינה כי סוג של קללה רובצת על משפחתם, שתימשך לאורך הדורות. מאותו הרגע אין רגע דל בספר - בכל דור יש את הילד ה"חולם" שעשוי למשוך אליו סכנה ולהביא צרות, וסביבו מתעורר שוב הפחד מהתגשמותה של אותה הנבואה השחורה.

כנראה שלא סתם הכריכה, ואז גם התקציר משכו אותי. מדובר בסאגה משפחתית יוצאת דופן ומרתקת שנהניתי מאוד לקרוא. וגם אם חלק מהמתרחש נשמע לעיתים קצת ביזארי, זה לא פוגם בהנאה מהספר.

זהו רומן המתרחש אמנם לאורך תקופה ארוכה, כשבדרך מתרחשות מלחמות עולם ואירועים היסטוריים חשובים, אך הוא מסופר בדיוק במינון הנכון - כך שהשנים חולפות מהר ואיתן גם העמודים שבספר. בכל תקופה הוא מסופר מנקודות המבט של הדמויות הרלוונטיות לאותו זמן, כך שמוצגות בספר הרבה נקודות מבט שמוסיפות עניין וגיוון לסיפור.

לסיכום, מדובר בספר מומלץ על משפחה של אנשים פשוטים, על חלומות ועל הרבה כאב.

"הבית הוא לא מקום, הוא נמצא בלב. הוא משהו שאנחנו שומרים בתוכנו, שאנחנו בונים יום אחר יום במאמץ רב וברצון." (עמוד 136)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי



טבעם של הדברים השבירים / סוזן מייסנר


הוצאה: מודן
תרגום: טל ארצי
שנה: 2023
336 עמודים

סופי - מהגרת אירית, מחליטה לחפש לעצמה מזל טוב יותר בכך שהיא עונה למודעה בעיתון של גבר בשם מרטין - המחפש כלה ואם לביתו קאט.
מיד כשהם נפגשים לראשונה הם נישאים ועוברים לגור בסן פרנסיסקו. סופי מתרגלת מהר לשגרה של משפחה וחיי נוחות, ואוהבת את קאט כאילו ביתה.

באפריל 1906 מתרחשת רעידת אדמה קשה בסן פרנסיסקו שהורסת את ביתה, זאת לאחר שמספר שעות קודם לכן היא גם מגלה שלמרטין יש אישה נוספת. כך ביום אחד שתי רעידות מטלטלות את חייה של סופי, והיא מבינה שהיא נמצאת בסכנה וצריכה לעשות הכל להציל אותה ואת קאט.

הכוח הנשי בספר הוא הכוח החזק, ובמיוחד דמותה של סופי המתוארת כאישה אמיצה ואסרטיבית שמוכנה להגן על מי שהיא אוהבת גם אם זה עשוי לפגוע בה. בהתחלה כל מה שהיא רוצה זה חיים שלווים ורגועים ללא מחסור, אך ככל שהעלילה מסתבכת היא הופכת ללוחמת למען הצדק ולמען האנשים שהיא אוהבת.

אין ספק כי סוזן מייסנר יודעת לקחת חלקי היסטוריה שאינם בהכרח מוכרים, ולהפוך אותם לרומנים מרתקים. גם בספר הזה היא טווה עלילה דרמטית מותחת ומרתקת.

אמנם לעומת ספריה הקודמים של מייסנר היו בספר הזה קטעים שקצת "נמרחו", ולדעתי היה אפשר לקצר אותם, אך בשלב מסוים העלילה תופסת תאוצה והספר הופך למעניין יותר ויותר.

זהו ספר מרגש על עוצמה נשית, על כוחה של אהבה, של חברות ושל אימהות.

בשורה אחת: "טבעה של האדמה הוא לנוע. טבעם של הדברים השבירים הוא להישבר. טבעה של האש הוא לשרוף. וכשם שטבעם של נשים וגברים לבנות, טבענו הוא גם להתחיל מחדש אחרי אסון." (עמוד 266)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי