יום חמישי, 27 במאי 2021

הפחד שלי ואני / פרנצ'סקה סאנה

 

הוצאה: אגם
תרגום: עטרה אופק
שנה: 2021
30 עמודים

לקטנים ולגדולים, בעצם לכולנו, יש פחדים, הפחד מתעצם במיוחד כאשר מגיעים למקום חדש ולא מוכר.

זהו סיפור על ילדה שעברה דירה לארץ חדשה, שם הפחד שליווה אותה תמיד, הולך ומתגבר מיום ליום. היא רוצה לעשות דברים חדשים, אבל הפחד משתק אותה - הוא לא רוצה שתלך לבית הספר. הוא לא רוצה שתשחק עם חברים חדשים.

בלילה הפחד כל כך חזק, שהיא לא מצליחה להירדם.
ככל שחולפים הימים היא מרגישה יותר ויותר בודדה - אף אחד לא מבין אותה והיא לא מבינה אף אחד...  עד שאחד הילדים בכיתה מנסה להתקרב אליה - הוא מראה לה ציור, ואז הם מציירים וצובעים יחד.
בהפסקה הם יוצאים יחד לשחק בחצר, וכאשר נובח כלב הילד נבהל ומסתתר, והיא מגלה שגם אצל החבר מתגורר הפחד.

לאט לאט הפחד מתכווץ, בית הספר כבר לא כ"כ נורא, והיא מבינה שלכל אחד יש פחד.

זהו ספר מצויין המעלה את נושא הפחד, נושא שבדרך כלל נוטים שלא לדבר עליו. וכאשר הילד מגלה כי לכולם יש פחדים, וזה טבעי ונורמלי, זה כבר עשוי להרגיע אותו.
הספר יכול לשמש גם כנקודת פתיחה לשיח בין הורים לילדים או בין אנשי חינוך לילדים.

הספר מותאם לפעוטות וילדים בגילי הגן, הוא כתוב בשפה פשוטה ומותאמת, הוא מלווה איורים הממחישים בין היתר את תחושת הפחד - בתחילה הוא קטן ולאט לאט גדול, עד כדי כך שמשתלט בגודלו כמעט על כל העמוד. 

בשורה אחת: צרת רבים חצי נחמה.

הדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

המצאת החיים / שי גולדן


הוצאה: עם עובד
שנה: 2021
328 עמודים

את שי גולדן לא הכרתי וזה הספר הראשון שלו שאני קוראת, וכיוון שאני לא קוראת הרבה ספרות מקור, לא היו לי ציפיות גבוהות.

בספר הזה שי חושף בפני הקוראים את הביוגרפיה של אביו, הביוגרפיה שלא בהכרח נאמנה למקור.
הוא מספר על פי זיכרונותיו שלו סיפורים שסופרו לו על ידי אביו ואימו, ואת הפרטים החסרים הוא פשוט ממציא מהראש...

אביו נולד ברומניה, שרד את השואה ואת המשטר הקומיניסטי, התאהב באוולין (אווי) אהבת אמת, טוטאלית, כזאת שאינה תלויה בדבר, עלה לארץ וסבל מחבלי קליטה.
בהמשך הם מאמצים 2 בנים - את שי ואת אחיו הגדול רן, כשהם בני 6 ו7 בהתאמה.

החיים של אביו של שי - ארי גולדן, שחווה טרגדיות, אובדן , יתמות והרבה אסונות , מאוד מסודרים, מאורגנים ושגרתיים, על גבול הכפייתיות.
הסדר שומר על שפיותו, וכל הפרת סדר קטנה מערערת אותו ואת עולמו.

כשהם הופכים למשפחה כל אחד צריך ללמוד את מקומו החדש, מה שלא תמיד פשוט וקל, ולרוב גם מערער את הסדר.

שי בסיפורו מספר אודות חייו של אביו מהילדות ועד לרגע כתיבת הספר, סיפור שאין בו רגע דל, סיפור מלא כאב, עצב, קשיים, אתגרים, אבל גם אהבה, מסירות וקצת שמחה.

יש סופרים מוכשרים, יחידי סגולה, שלא משנה על מה יכתבו, הם יכתבו מעניין.
כזה הוא שי גולדן. סגנון הכתיבה שלו מיוחד, קולח, לעיתים נוקב, משלב הומור, גם אם לעיתים שחור, משחקי מילים וציניות.
הוא מספר את סיפורו של אביו ללא צנזורה, גם מתוך ביקורת אם צריך, אבל ביקורת נטולת שיפוטיות, מתוך הכרת הטוב 
גדולה.

כבר כשהתחלתי לקרוא את הספר נשביתי בקסמו, התענגתי על סגנון הכתיבה ונהניתי ממנו.
זהו ספר סוחף, מרגש שבסיומו נותרתי ללא מילים ועם הרבה דמעות.

בשורה אחת: "ככה זה. וזה ככה. וזה מה שזה". (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

יום חמישי, 20 במאי 2021

סבתא מצחיקולה/ אפרים סידון

הוצאה: אגם
איורים: דני קרמן
שנה: 2021
28 עמודים

זהו סיפורה של סבתא קצת "שתוטניקית" שאוהבת לספר לנכדיה סיפורים.
את סיפוריה היא ממציאה מעולם הדמיון ומתבלת בהומור מקסים.

למשל:
"אתמול פגשתי נמלה שלבשה שמלה לבנה של כלה..."
"באמצע הדרך ניגשה אלי דלת וביקשה מגבונים כי היא מאוד מנוזלת..."
"ראיתי שתי ארנבות רוקדות ריקודי בלט ברחובות..."

נכדיה כמובן מוקסמים מהסיפורים ותמיד בסיום מביטים עליה ואומרים: "סבתא את כזאת מצחיקולה".

בדרך כלל בספרי הילדים הסבא מצטייר כדמות מצחיקה ומשעשעת והסבתות כאוהבות חמות אבל "יותר מיושבות".
בספר הזה נעשה ,לפי דברי המחבר, תיקון: "והוא מוכיח, כמו שלמדנו לאורך ההיסטוריה, שגם סבתות יודעות להצחיק ולבדר".

הספר מתאים לפעוטות וגם לילדים קצת יותר גדולים.

ילדים אוהבים צחוק, שעשעוע והומור והספר הזה יהיה מהנה במיוחד עבורם. 
הצחוק ידוע כמשחרר ומפחית חרדות, ועל כן הספר יתאים במיוחד כהסחת דעת מצויינת למצב.

הספר עשוי מקרטון קשיח, כתוב בחרוזים (כיאה לספריו של אפרים סידון), ומלווה איורים מתאימים וכמובן שגם משעשעים.

בשורה אחת: שילוב של סבתא מקסימה והומור זהו שילוב מנצח!

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

פריטת מיתרי הלב / הייזל פריור


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: אביגיל בורשטיין
שנה: 2021
317 עמודים

אלי היא עקרת בית הנשואה באושר לקלייב (לפחות ככה היא חושבת). היא אוהבת לשוטט בטבע ולכתוב שירים.

דן הוא בונה נבלים, המתגורר לבדו, חי חיים מאוד שגרתיים ונהנה מהם. הוא נהנה מהטבע יותר מאשר מחברת אנשים, ובכלל מעדיף חיים פשוטים ללא מורכבויות.

באחד משיטוטיה של אלי היא מגיעה ל"אסם הנבלים", שם היא פוגשת את דן. היא מוקסמת מהנבלים שהוא בונה, מההשקעה הפרטנית שלו בכל נבל ונבל, ולאחר שיחה שלה עם דן, דן מחליט לתת לה במתנה נבל שהוא בעצמו הכין.

אלי מחליטה להגשים חלום ומקבלת ממנו את הנבל, הנבל מקרב ביניהם ומתפתחת ביניהם ידידות אמיצה שמובילה לגילויים, שינויים והחלטות חשובות.

הספר מסופר לסירוגין מנקודת המבט של אלי ולסירוגין מנקודת המבט של דן, כשכל אחד מביא את התובנות והרגישויות שלו, ומעשיר את הסיפור בדרכו.

כשקראתי את הספר הוא כל כך זרם לי, כך שהייתי מרותקת אליו עד לסופו.
לא מדובר בסיפור עם עלילה מורכבת, אלא בסיפור פשוט, נוגע ללב ואף מעורר מחשבה.

התמימות של דן כבשה אותי, הרגשות שלו כל כך טהורים ואמיתיים שאי אפשר שלא לאהוב את דמותו בספר.
ואלי היא דמות מלאת עדינות ורגישות שבסה"כ רוצה ליהנות מהדברים היפים בחיים ולהיות מאושרת.

הספר הזה פרט על מיתרי ליבי ונהנתי ממנו. מומלץ!

בשורה אחת: היופי האמיתי במוזיקה הוא שהיא מחברת בין אנשים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


יום שלישי, 18 במאי 2021

המפתח / קתרין יוז

הוצאה: מודן
תרגום: נעה בן פורת
שנה: 2021
366 עמודים

עולם בריאות הנפש עבר תהפוכות עצומות מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, אם אז קראו למוסדות בהם מטופלים הלוקים בנפשם "בית משוגעים", היום כבר מכנים אותם "מרכזים לבריאות הנפש".

הספר הזה מספר את סיפורן של שלוש נשים שעיקר סיפורן הוא סביב "אמברגייט" - בניין ששימש כ"בית משוגעים" עד שנסגר.

אלן קרוסבי - אחות מתלמדת, המגיעה לאמברגייט, ומתקשה לעכל את מה שרואות עיניה. כשהיא נדרשת לעשות "קליטה" למטופלת חדשה בשם איימי היא מנסה לסייע לה ככל יכולתה.

איימי - המטופלת שאושפזה בכפיה ע"י אביה הטוען כי היא מסוכנת והוא אינו מסוגל להתמודד איתה, מרגישה שהיא כלואה במקום שאינו מתאים לה כלל.

שרה - חמישים שנה לאחר סגירתו של המקום, היא מחליטה לחקור אודותיו לצורך כתיבת ספר. החקירה מובילה אותה לחשוף תגליות וסודות.

כאחת שעובדת במרכז לבריאות הנפש, היה לי מאוד קשה לקרוא על האופן בו התייחסו בעבר למטופלים - ללא ערך לרגשות ולתחושות שלהם, תוך זלזול ופגיעה בזכויות הכי בסיסיות של האדם, לפעמים תוך שימוש באלימות.
ומנגד משמח לדעת שהיום המצב הרבה יותר טוב, שאי אפשר לאשפז כל אחד סתם כך, ושכל מטופל מקבל יחס ראוי ואנושי.

אהבתי במיוחד את דמותה של אלן האחות, שמנסה מתוך ההלם שלה, לרכך את המכה עד כמה שניתן, ולהפגין קצת אנושיות במקום שהפך להיות לסוג של כלא.

הספר מאוד זורם וקולח לקריאה, הנושאים שהוא מעלה מרתקים, חשובים, ונגעו בי גם בפן האישי מתוך היכרות עם העולם הזה.
יש בספר קטעים קשים, הרבה כאב והחמצה, אך יש בו גם חמלה, חום ואפילו אהבה.

העלילה מותחת ומסקרנת כך שנשאבתי אליו, אם כי לטעמי היה חסר קצת רגש עמוק, כזה שיגרום לי להזיל דמעות.

בשורה אחת: מי שלא משוגע לא נורמלי

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

מחשבות על העתיד / ניצן כספי


הוצאה: ניב
איורים: מתן קלורי רוב
שנה: 2020
23 עמודים

הספר נכתב בעקבות רעיון נפלא של מורה שביקשה מתלמידיה לכתוב ספר. ובזכותה כתב את הספר הזה ילד בן עשר בשם ניצן, שאני חייבת לומר לאחר קריאת הספר, שהוא ילד מאוד מאוד יצירתי.

לאורך הספר ניצן מציג בפני הקוראים מכונות שונות שהמציא ושישמשו אותנו בעתיד כדי להקל על חיינו באופן משמעותי.
לדוגמא: מכונית גבוהה שהחלק התחתון שלה מאוד צר כך שיכול להשתחל בין מכוניות, ולא להתקע בפקק, יש בה מקום ל130 איש והיא פועלת על אנרגיה סולארית אז היא גם ידידותית לסביבה.
מיטה חלומית שמתאימה את המבנה שלה לאדם השוכב עליה. כך שישכב בנוחות מקסימלית.
ועוד פטנטים לבית ולמטבח.

הספר מחולק לפרקים ולנושאים, כשכל פרק מתאר מוצר אחר ומלווה באיור של המוצר עם הסברים.

אהבתי את היצירתיות של ניצן, את האומץ שלו ללכת עם הרעיון של להוציא ספר עד הסוף, ואני מאחלת לו שיום אחד מישהו יהפוך את הרעיונות שלו למציאותיים (אולי אפילו הוא בעצמו).

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


מועדון הכדורים האבודים / זאב מגן

הוצאה: רימונים
איורים : הדר וישנה
שנה: 2020
73 עמודים

אבא של יואב התקין בחצר שלהם סל כדי שיוכלו לשחק כדורסל, ומאז מגיעים כל החברים באופן קבוע, ומשחקים יחד בכדור.
הבעיה היא שבחצר שלהם גם צומח שיח שאביהם מאוד אוהב וממש מטפח, ולשיח הזה יש תכונה מאוד מוזרה - כאשר נופלים אליו כדורים הוא "בולע" אותם והם נעלמים.

ליום הולדתו קיבל יואב כדור חדש עם חתימות של גדולי השחקנים, כאשר מגיעים החברים הם כמובן משחקים יחד בכדור החדש, עד שהכדור נופל לשיח ו...נעלם.

יואב, שהכדור הזה מאוד יקר לליבו, לא מוכן לוותר ומחליט להיכנס לתוך השיח ולחפש את הכדור, ושם מחכה לו הפתעה.

הספר שמתאים לראשית קריאה. כתוב בשפה קולחת ומותאמת לילדים, הוא משלב קצת מתח ודרמה, והוא מלווה גם באיורים חמודים.
הסיפור מעלה קונפליקט חשוב של עשיית חסד, אבל במחיר של חוסר צדק, ולכן יש כאן מסר כפול, המשתנה במהלך העלילה ואולי עשוי קצת לבלבל את הילדים.

איתן (הבן שלי) אהב את הספר וסיים אותו במהירות. הוא התלהב מהרצון של הילדים לעזור לילדים המסכנים ולשמח אותם.

בשורה אחת: "...הדרך להתמודד עם אי צדק איננה ליצור עוד אי צדק! הדרך לטפל בעצב איננה ליצור עוד עצב! (עמוד 71)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀
 

סוד העננים/ אליסון ריצ'מן

 

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2021
334 עמודים

הספר הזה עוסק בטוהר של ילדים ובכך שכל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו, וזה יכול לחולל תהפוכות.

מגי מחליטה לעזוב משרד מצליח לטובת עבודה כמורה מתוך מטרה לשקם את אמונה בבני אדם ולהעניק לה תכלית לחייה. היא נהנית ומתמסרת לעבודה ונותנת את כל כולה לתלמידיה. בנוסף היא עוברת לגור עם החבר שלה ביל בפרברים הירוקים וסה"כ נראה שחייה מושלמים פחות או יותר.

במקביל מסופר סיפורם של קטיה וסאשה, שנאלצים לעזוב את קייב בשל טרגדיה שפוקדת אותם. הם מהגרים לארה"ב, שם נולד להם בן - יורי, אך הטרגדיה שפקדה אותם בקייב, גרמה לכך שיורי נולד עם בעיה רפואית נדירה המונעת ממנו לבלות בחברת ילדים, ומאלצת אותו כמעט לא לצאת מהבית.

דרכיהם של מגי וקטיה נפגשות, כאשר מבקשים ממגי להיות מורה פרטית עבור יורי.

בתחילה יורי לא ממש משתף פעולה, אך אט אט מגי מצליחה להניע אותו לפעולה. נוצר ביניהם קשר עמוק ששניהם יוצאים ממנו נשכרים.
הקשר עם יורי משפיע גם על חייה האישיים של מגי ומוביל אותה להחלטות חשובות ושינויים.

את הספר קראתי בקריאה איטית יחסית, אהבתי את הדמויות המרכזיות שבו, את הדבקות באמת הפנימית ואת המסירות של מגי ואת האופטימיות של יורי.

הגעתי לספר עם ציפיות רבות, אך בסופו של דבר על אף שהעלילה היתה מעניינת, הרגשתי כי עיקר החלק המעניין והמרגש מתרחש רק בכמאה העמודים האחרונים של הספר, ואת ההתחלה היה ניתן לקצר.

אז אם מתחשק לכם ספר עם קצב קצת יותר איטי אבל עם הרבה רגש כדאי לכם לקרוא אותו.

בשורה אחת: "רפרוף כנפי פרפר ביער הגשם יכול לחולל סופת הוריקן במרחק מאות קילומטרים משם" (אפקט הפרפר, עמוד 94)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום חמישי, 6 במאי 2021

הנמלה והצרצר / יעל שכנאי

הוצאה: רימונים
איורים: רעיה קרס
שנה: 2021
24 עמודים

מי לא מכיר את המשל הידוע על הנמלה והצרצר?
יעל שכנאי לקחה את המשל המקורי ושידרגה אותו לגרסה קצת יותר מודרנית, הכתובה בחרוזים ומלווה איורים מקסימים.

במשך הקיץ הצרצר שר, מזמר ונהנה מהחיים, לעומת הנמלה אילה המאוד חרוצה - שכל היום אוספת ומלקטת, ומתכוננת לחורף.
כשמגיע החורף והגשם מתחיל לרדת, מוצא עצמו הצרצר חסר כל, מתדפק על דלתה של הנמלה ומתחנן לעזרתה.

הנמלה אמנם מחליטה לעזור לצרצר, אך אין מתנות חינם - היא מבקשת מהצרצר בתמורה שינגן, ישיר וינעים את זמנה.
בקיץ הבא הוא כבר לומד את הלקח, והפעם הוא אוגר ומלקט ומתכונן יחד עם חברתו החדשה לימות החורף הקרים.

הגרסה המחודשת לסיפור משעשעת ומהנה, במהלך הקריאה מצאתי את עצמי מעלה חיוך כמה וכמה פעמים, ואין לי ספק שגם ילדים יהנו ממנו.

יש פה גם סיפור מקסים לקטנים ולגדולים, גם איורים יפים וגם מסר - מה צריך יותר מזה?

בשורה אחת: "שידעו כולם, ילדים ומבוגרים, לדאוג תמיד לימים הקרים, וגם לא לשכוח בעת סערה, תמיד לעזור לחבר בצרה." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
 

כל אחד צריך חיבוק / אורלי גור

 

הוצאה: ניב ספרים
איורים: שירה פלד
שנה: 2021
12 עמודים

"אבא ניגש לאמא ושאל בתדהמה: לאן נעלם החיבוק של הילדה?"

דנה היתה ילדה שמאוד אוהבת לחבק. היא חיבקה את כולם - את אבא, אמא, סבא וסבתא וגם את הדובי בלילה במיטה.

באחד הימים דנה פתאום מפסיקה לחבק, לא את אבא, לא את אמא, לא את רן מהגן.
אבא ואמא מאוד מתפלאים ומחפשים איפה החיבוק של דנה מסתתר.

עד שדנה מסבירה כי הגננת אמרה: "לא נותנים לכל אחד חיבוק, ולפעמים צריך לשמור על איפוק".
ואז אמא מחדדת ומסבירה לדנה, שיש הבדל בין זרים לבין אבא ואמא, ואת אבא ואמא כיף לחבק ולקבל מהם חיבוק בחזרה.

בעידן שבו יש מודעות גדולה לכך ש"הגוף שלי ברשותי", ושצריך לשמור על גבולות, זה עשוי לבלבל מאוד את הילדים.
בספר בחרה המחברת לחדד את הנושא ולהבהיר עד כמה אכן חשוב לשמור מרחק מזרים, אבל מצד שני יש גם חיבוקים טובים ומשמחים.
האיורים הצבעוניים גם מוסיפים לסיפור ומושכים את העין.

הספר מתאים לגילי הגן והכיתות הנמוכות.

בשורה אחת: כל אחד צריך חיבוק :)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חידת החלילן / אלי רוה

הוצאה: דני ספרים
שנה: 2021
186 עמודים

זהו רומן היסטורי העוסק במלחמת העולם השנייה, אך הוא כתוב משלוש נקודות מבט, שאחת מהן שונה ומיוחדת.
החלילן - אדם שגדל על אהבתו למוזיקה, שמשיכתו לחליל היתה אהבה ממבט ראשון, והוא חי כאיכר נוצרי בקהילה המעודדת שנאת יהודים.

פרופ' רודניסקי - מרצה באוניברסיטה בנושא כלי נגינה עתיקים, שהציל משפחה שלמה בתקופת השואה, והוגדר כחסיד אומות העולם.

והחליל - שמקבל תכונות אנושיות, ותלוי נטוש במוזיאון השואה כבר שלושים שנה, ואין לו דורש.

גלגולו של החליל והחלילן מסופרים משלושת נקודות המבט הנ"ל, כשכל אחד מהם חושף צדדים שונים של הסיפור, כשדרכיהם מצטלבות ונפרדות.

אהבתי את סגנון הכתיבה של אלי רווה, את השפה היפה. רוה שילב לאורך הספר אימרות
 וציטוטים מעניינים המעשירים את הסיפור.

הספר משלב דרמה, מתח, התרגשות, החמצה וכאב. העלילה מרתקת וסוחפת וסיימתי אותו בשעות ספורות.
קצת הפריע לי שיש סיטואציות שחוזרות על עצמם בספר כמה פעמים, אך יתכן ולמחבר היתה מטרה להדגיש סצנות מסויימות.

ספר מומלץ המביא זוית קצת שונה.

בשורה אחת: "המוזיקה מביעה את שלא ניתן לומר על מה שאי אפשר להחריש."  (ויקטור הוגו)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

קנאת הצל / יוסף כהן אלרן

הוצאה: צבעונים
שנה: 2021
213 עמודים

ברגע שנועם פוגש את אושרת בפעם הראשונה, הוא מחליט לעשות הכל כדי שהיא תהיה אישתו.
הוא מחזר אחריה במרץ, ורק מחכה לרגע שתגיד כן.

טרגדיה שקרתה לו גורמת לו לשנוא את עצמו ולפתח יחסי אהבה-שנאה עם אושרת.

המחשבות מטרידות אותו, האהבה לא מרפה והוא מחליט לשכור סופר צללים שיספר ויכתוב את סיפורו וסיפור אהבתם.

כאשר ליאור, הסופר שנשכר, מנסה להעלות את הדברים על הכתב, הוא מבין שלא תמיד מה שיודעים זאת האמת.

זהו סיפור על אהבה עוצמתית ומתעתעת שהופכת לקנאה שתלטנית, ספר שמתחיל כרומנטי ואופטימי ואט אט גורם לנו להבין שלא הכל נוצץ ושאהבה יכולה להיות הרסנית.

הספר כתוב משתי נקודות מבט, כשכל זוית מאירה צדדים אחרים.
היה לי מאוד קשה להתחבר לדמותו של נועם ההפכפכה והמרירה, ומנגד דמותה של אושרת צויירה כפסיבית ועצורה.

הספר מתחיל כסיפור אהבה רומנטי וכיפי. אך ככל שמתקדמים בקריאה הוא הופך קצת אפל.
בסה"כ מדובר בספר זורם ונחמד שאפשר להעביר איתו סופש או חופשה.
מה שקצת הפריע לי היו כמה טעויות עריכה כמו בלבול בשמות.

בשורה אחת: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀